תוכן

ב"ה ב' בהעלותך, י"ד סיון, אפר"ת
כתיב "מזמור לתודה, הריעו לה' כל הארץ, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה".
פירש: הנה זה ידוע לכל, שהבורא ב"ה הוא "השלם" מכל מיני שלימות ותענוגים, שאין ביכולת לשום אדם לצייר בדעתו ולהשיג בשכלו, כי הוא וידיעתו ושלימותו ותענוגו אחד הם, עד א"ס וא"ת. ואפילו מדת "השלימות" שאנו רואים "באדם" הגדול שבברואים, אינו אלא "שפע אחת" שנשפע מן הבורא ית'.
ונמצא שאיך יש ביכולת לאדם בהשגתו שהשיג מן הבורא ב"ה ששופע עליו, שיוכל להשיג את הבורא ב"ה בעצמו, כי הוא עד אין סוף ואין תכלית? וממילא נמצא בוודאי מזה, שאנו קוראים הבורא ב"ה "שלם", שהוא "בתכלית השלימות", שאין ביכולת להשיג, ואין כלום חסר לו. וממילא לא יוכל להיות בשום אופן שימצא כח אחר בעולם זולת כח הבורא ב"ה בעצמו.
וגם אפילו באוויר העולם אין כלום חסר ממנו. וכל מה שאנו רואים בעולם, וכל הכחות מכל בחי' "דצח"מ", כולם כח הבורא ב"ה בעצמו. והנה בעת שאדם משיג זה, הוא משלים רצון הבורא ית' שרצה לברוא האדם בבריאה.
כי בבריאה לא ניכר כלום, כי אם "כסות עינים" ובחי' "ההסתר" שלבש על כל כח שרצה לגלות מעצמו, שיה' בזה ניכר הבריאה בעולם. ואפילו בלבוש "ההסתר" הזה אין אנו יכולים לומר שהוא חוץ לבורא ב"ה חלילה, בשביל כמה דברים:
א', שזה ידוע שהבורא ב"ה הוא "שלם בתכלית השלימות", ואם אנו אומרים "שלבוש הכסות" מאדם, או מבריאה אחרת הוא, חוץ מהבורא ב"ה חלילה, נמצא שהבורא ב"ה חסר מן הלבוש הזה.
ב', שאנו יודעים שבבורא ב"ה לא שייך מקרה הגוף ולא שום זמן ומקום, כי הבורא ב"ה הוא למעלה מכל זמן וגבול מקום ומכל מקרה הגוף, והוא בעצמו עשה לכל הנ"ל, ונמצא שאינו תופס שום "מקום וזמן", וממילא הוא בכולם, וכולם תחובים בו ית' וית'.
אמנם גילוי הבריאה היה לעשות אותה באופן כדי להשפיע מטובו הגדול, והבורא ב"ה רצה כי אם להשפיע טוב, ולהראות שהוא "הטוב והמטיב", ובחי' "הטבה" תהיה בעת שיתגלה להם האחדות ממש.
אמנם רצה להמציא להם ענין "עבודה", באופן שיהיו נזונים להם "בזכות" ולא "בצדקה", לכן עשה "לבוש" הסתרה לכל הברואים כולם. וזה "הלבוש" נקרא "ס"א" בשביל שאם האדם מביט על לבוש זה, הוא סוטה מן הבורא ב"ה לצד אחר ונקרא כופר חלילה. אמנם אם רואה ומשיג מתחת הלבוש הזה, ומשיג "באמונה ובאמת" שאין שום כח אחר בעולם נמצא, זולת כח הבורא ב"ה, נמצא שנתגלה לו האחדות ממש. וממילא בזה נתפשט "ההוד" לה' אלקי ישראל, כי באמונה זו נותן הוד והדר לה'. היינו שאין ס"א בעולם נמצא, כי אפילו "לבוש הסתרה" הזה, גם כן הבורא ב"ה עשאו ובראו. ונמצא שהוא "אחד יחיד ומיוחד", ובזה כל מה שרואה, אין רואה, כי אם הבורא ב"ה.
ונמצא שנשברים לעיניו כל בחי' כוחות אחרים שנראים בעולם, ומכרית לכולם בשביל "ההוד" שנתן לה'. וזה העיקר שאדם צריך לתקן בעולם – הוא הבחי' "הוד" – לראות שכבודו ית' וית' מתפשט בכל העולם.
זה שכתוב "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ". היינו, שמחמת זה שנותן "ההוד" לה', ונתפשט כבודו ית' בכל העולם, נמצא כל בחי' "הארציות" נכרתים ונשברים ומזמור לכולם, ומחמת זה, יכול לדבק מאד ולעבדו בשמחה, כי כל כחו הוא כח הבורא ב"ה. והבן.