תוכן

שבועות תש"ח
ענין אמרם: "יגעת מצאת תאמין", כי במדה שאתה מתיגע ומשתדל בעבודת הבורא, אתה מוצא חן בעיני ה'. ובכן הכל נמדד לפי מידת היגיעה. וכל היגיעה היא בענין קבלת התורה, שהתורה היא בחי' סם חיים, רפואה למחלות (רוחניות) שכל הנשמות נתקלות בהן בהכרח תיכף ליציאתן לאויר העולם, והתורה היא הרפואה, מכריעה בין הקוים. שכן ישנם שני קוים: ימין ושמאל, ושניהם כשהם לעצמם לא טובים בלי קו המכריע, שזה נקרא קבלת התורה. וכל היגיעה היא לזכות לקבל את קו האמצעי. וזהו מה שאמרו: יגעת – אם אתה מצדך עשית את מה שביכלתך לעשות, ויגעת כל מיני יגיעות שבעולם, וסבלת כל מיני יסורין, ועשית כל מיני פעולות כדי להתרחק ולהבדל מן הקצוות, להפרד מן המותרות, לא להשמע לפיתוייו של היצר, של תאות הגוף, ולעשות כל מיני תחבולות כדי להתנגד לנטיותיו של הגוף, שמטבעו הוא מונע מאתך תמיד בכל מיני מניעות והפרעות לעשות רצון הבורא, ואם כן עשית והתנגדת בכל מה שבכוחך וביכלתך להתנגד, ולהלחם נגדו בכל מיני מלחמות, אז הקב"ה מרחם עליך ומכניס אותך לקו אמצעי, וזה נבחן לקבלת התורה לנצחיות, וזה נקרא מציאות חן בעיני ה', "יגעת מצאת תאמין, לא יגעת – אל תאמין". והודות לזה שהיהודים סבלו כל כך במצרים והתיגעו בכל מיני יגיעות, זכו לקבל את התורה אח"כ, כעין תוצאה מרבוי סבלותיהם ויגיעותיהם במצרים.