תוכן

כ"ח ניסן תרצ"ט
סוכות זה איני יודע מאיזה אומה היא, ולא ידעתי סוכות שבאו לו ישראל כשנסעו מרעמסס היכן הוא (רש"י שם). ולולא דמסתפינא היה אומר שבסוף כל ארץ מיושבת נמצא מקום של סוכות. ששמה סוכות שהגרים בה אינם יושבי אהלים, רק יושבי סוכות. שתוך העיר הם יושבי בתים ובירניות, חוץ לעיר יושבי "סוכות", חוצה להם יושבי אהלים, חוצה להם כבר הוא מדבר. ובזה יובן בזמן שישראל יצאו מרעמסס הלכו לסוכות, שהוא כבר חוץ לכרך, ומשם לאתם אשר הוא כבר בקצה המדבר, אשר שם כבר שוכני אהלים. ובזה יובן הפסוק בבראשית ל"ג פ' י"ז – למה צריכה התוה"ק לתת טעם – "ע"כ קרא שם המקום סוכות", ולדרכינו יובן "ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית", כי זה היה כבר באמצע ארץ כנען מקום מושב בתים לא מקום סוכות, רק שהוא לא רצה להתעכב שם, לכן עשה למקנהו סוכות. והיות שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם, ע"כ נקרא שם המקום סוכות.
אח"כ "ויבוא יעקב שלם עיר שכם וכו' ויחן את פני העיר" – לפני העיר, "ויקן וכו' אשר נטה שם אהלו מיד" וכו'. למה נטע שם אוהל ולא נכנס לבית? ע"ז מפרש השאילתות דר' אחאי שערב שבת היה ולא הספיק להכנס לבית.
ועפ"י דרש אפשר לפרש "ויחן את פני העיר" – שפני העיר מצאו חן בעיניו, שמעשיהם מצאו חן בעיניו לעבוד את הש"י ע"י מעשיהם הגשמיים ולהכניסם בקדושה. כמו שאומר אח"כ: "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלקי ישראל". ובכל זאת נכשל ע"י בתו, שהיא לא הבינה דרך אביה יעקב ע"ה, דרכו הרמה בעבודת ה' יתברך. ויצאה לראות בבנות הארץ, עד אשר יעקב אע"ה תיקן את זה – שלקח מידי האמורי בחרבו ובקשתו, נתן את המתנה ליוסף בזכות שאשת אדוניו לא מצאה חן בעיניו. וד"ל. וה' יתברך יכפר.