תוכן

בהר בחוקתי תש"ט
"וכי ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו, כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשום שמו שם. כי יברכך ה' אלקיך, ונתתה בכסף" (דברים י"ד כ"ד עד כ"ו). כסף מלשון כסופא (כסופין), גלוסטן (השתוקקות) חשוקה (חשק). לא תוכל שאתו – א שווערע וועג, ווייטר וועג. [דרך קשה, דרך רחוקה.]
"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך", וואס איז די עצה? [מהי העצה?] "ונתת הכסף", כסף יש לו שני פירושים: מלשון תשוקה ומלשון חרפה ובושה. "וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו" – די תשוקה מאכט א כלי, "ונתת בכסף" – אין תשוקות אין גלוסטן. [ התשוקה עושה כלי, "ונתת בכסף" יש תשוקות יש השתוקקות] אמת שהדרך רבה ורחוקה "לא תוכל שאתו", כי קשה מאד, דו קענסט עס נישט דורכפירן. אבער וועלן גלוסטן, שטרעבין צו דעם צוועק דארפסדו, לכל הפחות האבן די הוה אמינא, די גאנצע וועג איז פול מיט גלוסטן תשוקות, [לא תוכל לבצע ולהנהיג דרך זו אצלך. להשתוקק למטרה זו אתה כן צריך, לכל הפחות שתהיהי לך ההוא אמינא, כל הדרך מלאה תשוקות,] אם מי שהוא הולך בדרך הישרה ועובד ה' בלי מכשולים, יש לו רק כלי אחד. אבל מי שיש לו הרבה תשוקות, ועושה מיד תשובה, הנה התשובה הזאת הופכת אצלו כלי, ויש לו הרבה כלים לקבל כל מיני אורות. אלא מה? רק בתנאי שלא ישאר בלי תשובה זמן הרבה, שבועות און חדשים, נישט מיט גרויסע הפסקות, נאר מיט קליינע הפסקות, [שבועות וחדשים, לא עם הפסקות גדולות, אלא עם הפסקות קטנות,] וככה הוא מקבל כל פעם כלים חדשים, אבל ר"ל מיט גרויסע הפסקות ווערט עס מטושטש. [אבל ר"ל – עם הפסקות גדולות זה יהיה מטושטש.]
והעיקר מה שצריך לדעת ההולך בדרך ה', כי העיקר הרצון הטוב והעז "לרצות" להשפיע! כי השפעה אמיתית אינה בידי אדם, אלא בזמן שהקב"ה רואה כי העובד עושה הכל כדי להשפיע, הוא עוזר וגומר בעדו, אולם לא שהעובד יוכל להשפיע בעצמו, זה בלתי אפשרי. ובאמת התשוקה לקבל אשר ישנה אצלינו, היא נובעת מזה – כי הקב"ה נתן לנו תיכף עם הבריאה החשק לקבל, אבל בתנאי שלא ירצו להשאר במצב הזה, כי אמת הוא כי הבריאה טובה והקב"ה בראה ... גם אפילו הטמאים שבטמאים מן הקב"ה, אבל העיקר הוא הרצון להחזיר את הבריאה לבוראה ולעשות הייחוד כמקודם, לעשות חטיבה אחת.
והנה כל המצוות שנתן לנו הקב"ה, הם רק לשאת חן, להיות נושא חן בעיני הקב"ה, נושא חן זיין ביים אייברשטן, און אז מען איז נושא חן וועסט די שוין האבן אזעלכע תשוקות אזעלכע הזדמנויות וועלכע פיהרען צום ריכטיקען וועג, צו דביקות צו חטיבה אחת. [להיות נושא חן בעיני הבורא, וכאשר תהיה נושא חן, אז כבר יהיו לך תשוקות והזדמנויות שינהיגו אותך לדרך הנכונה, לדביקות, לחטיבה אחת.] וזהו פירוש הכתוב: "ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך", דו וועסט שוין האבן אזעלכע תשוקות און תאות נקיות וועלכע דער נפש דארף, וועט דיר דער בורא מזמין זיין תשוקות וכסופין וועלכע פיהרן צום ריכטיקן צוועק, לדבקות. [יהיו לך תשוקות ותאוות נקיות שהן צרכי הנפש. הבורא יזמין לך תשוקות ודסופים שינהיגו אותך למטרה הנכונה, לדבקות.] והאמת היא – כי אם עושים תשובה שלמה אפילו פעם אחת, כבר נעשים דבקים, אלא מה : בזמן ... נופלין מכל המדרגות, און נידעריקער ווי דעם קען מען דאך נישט פאלן, און דאס איז דער טעם [שיותר נמוך מזה א"א ליפול, וזהו הטעם] שמצוות אינן צריכות כוונה, און מכוון זיין הייסט נושא חן זיין ביים אויבערשטן, אז ער זאל אונז געבין מיטלען הזדמנויות כלים תשוקות תאות דורך וועלכע מיר זאלן קענן צוקומן צו עם יתברך, צו זיין דבק, און אויף דעם דארף [מען] שטארק מתפלל זיין. [ולכוון זה נקרא שהוא נושא חן בעיני הבורא, שיתן לנו אמצעים, תרופות, הזדמנויות כלים תשוקות תאות, שעל ידם נוכל להגיע אליו יתברך, לדבקותו,ועל זה צריך להתפלל חזק.] ומי שזוכה והקב"ה מזמין לו תשוקות כאלו, מבחינת הכתוב: "ונתתה בכסף", אז דו וועסט האבן תשוקות תאות גלוסטן, [שיהיו לך תשוקות תאוות השתוקקות,] והוא יודע איך להתנהג ועושה מיד תשובה, ער כאפט זיך גלייך און טוט תשובה, ער האט בושה כסופא, [הוא תופס את עצמו ועושה תשובה,] ומצטער הרבה על החטאה הזאת ומתבייש ומתחרט, עוזר לו הקב"ה שנעשה מזה כלים גדולים, וואס זיינען נאר נישט זיינע כלים, אויף גאר גרויסע אורות וואס ער האט צו זיי קיין שום שייכות נישט, גאר נישט פון זיין מדרגה. [שאינם כלים שלו, על אורות גדולים, שאין לו שום שייכות איתם, שלא שייכים כלל למדרגה שלו.]
(הגה"ה מרבי בנימין זצוק"ל: כלים גדולים, פירושו – לקבל אורות שאינם כבר בצמצום ב' אלא מבחי' דיקנא קדישא י"ג ת"ד. ע"כ הגה"ה). [יתכן וחסר עמ' המשך כאן] אז תעבור התשוקה שלך למדרגות יותר קדושות ונשגבות עד אין קץ, "ובכל אשר תשאלך נפשך", אז יהיה לך כבר לא תאות ותשוקות טפשיות כאלה, אלא תאות וכסופין לערכים נצחיים, ששם באמת קשה מאד להפרד מהם, גאר נישט דיינע כלים. [כלל לא הכלים שלך.]