תוכן

בסעודת שבת פ' האזינו תש"ח בזמן סעודת עתיקא קדישא
אמר: א שיינע סדרה היינט – האזינו. [ פרשה יפה היום-האזינו] ואמר: "יערף כמטר לקחי", "לקחי" מלשון "לקח טוב נתתי לכם", מלשון קחת – נעהמן, צו נעמין, און ס'בלייבט ווייטער ליידיק, און נעהמין ווייטער נעמין פרישע! די געגעבענע ווערט צוגענומען, און עס בלייבט ווייטר פאלטץ צום נעהעמן פרישע, די געגעבענר ווערט אוסגעליידיקט, און ס'איז שוין דא מיט וואס צו נעהמן נייע פרישע. "מטר לקחי" – גרייפע ווערטער. [לקחת, לקיחה. ונשאר הלאה ריק, וצריכים לקחת הלאה לקיחה חדשה. מה שהעליון נתן כבר לקחתי, ונשאר הלאה מקום לקבל קבלה חדשה, מה שניתן כבר התרוקן, ויש כאן כלים שיכולים איתם לקבל קבלה חדשה. "מטר לקחי"-מילים רעננות.]
גרוייסע ווערטער – [מילים גדולות] "הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט", על דרך המשפט קו אמצעי רחמים, אל רחמים. "אל אמונה", אמונה איז גרעסער ווי ידיעה, אונפערגלייכלאך [– בלי להשוות], אמונה איז אין סוף. אברהם אבינו האט דערגרייכט דעם גובה פון אמונה, אבער ווער קאן זיך גלייכן צו אברהם אבינו. אז מען זאגט עם: "ביצחק יקרא לך זרע", אין מארגען "העלהו לעולה", אין די אמונה איז ביי עם אזוי גרויס אז ער פרעגט נישט קיין שאלות – "ואין עול" – עס גיבט נישט קיין עולות, אלץ איז "צדיק וישר הוא", אלץ וואס עס קומט פאר וואס דוכט זיך דיר אויס ... די גרעסטער עבירה די גרעסטער פערברעכען, ווען דו ביסט אבער אין דער אמונה פון צדיק וישר הוא, דאנן איז "אין עול" – נישטא קיין חסרונות. אין דער וואס וויל פארשטאפען די לעכער, אויסמעקן די חסרונות, דער וואס זעהט איצט אן עולה וועט שוין אפילו ביים גמר התיקון אויך נישט פארריכטן די עולה, "אין עול", להפך נישט פארשטאפפען, לאזן איר אזוי אין דער בחינה פון "בימים ההם את יבוקש עון ישראל ואיננו". [האמונה היא גדולה מן הידיעה, בלי להשוות. האמונה היא בבחינת אין סוף, בלתי סופית. אברהם אבינו השיג את גובה האמונה, אבל מי יכול להשוות את עצמו לאברהם אבינו. שאמרו לו, "ביצחק יקרא לך זרע", ומחר בבוקר "העלהו לעולה", האמונה אצלו כ"כ גדולה, עד שאינו שואל שום שאלות. הוא לא נותן ולא מאפשר שום עוולות, בכל הוא צדיק וישר, כל מה שאתה חושב שמגיע לך, הוא מטעם שכך נדמה לך... העבירה הגדולה ביותר, הפורץ הגדול ביותר. לאחר שתהיה לאחר השגת האמונה של "צדיק וישר הוא", אז אין עוולה- אין חסרונות. זה שרוצה לסתום את החורים, למחוק את החסרונות, אותו אחד שרואה כעת עוולה, אז גם בגמר התיקון לא יוכל לתקן את העוולה, "אין עול", להפך לא לסתום, להשאיר את הבחינה של: "בימים ההם יבוקש את עון ישראל ואיננו".
ואמר עוד: היינט איז שבת שובה, שבת צווישן [ היום זה ​שבת שובה, שבת שבין] ראש השנה (און) ליום כפור, רביעי – דוד, שביעי – יוסף, כי דוד בחי' סיום של כלים ויוסף סיום של אורות, ושניהם בחי' שבת (מלכות ויסוד), מלכות תחילה, בת תחילה, יסוד נוקבא דג"ר דנקודים מטרם שנתקנו הז"ת, שהוא תיכף אחרי יוה"כ, דוד רביעי, ויוסף שביעי תיקון הז"ת – אצילות יסוד דדכורא.