זהר

תתקמט) ואתעבידו תשעה היכלין, והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין, קיימי כלהו במחשבה, דאיהי חד מנייהו בחושבנא, כלהו למרדף אבתרייהו. בשעתא דקיימי במחשבה, ולא מתדבקן ולא אתיידיעו. ואלין לא קיימי, לאו ברעותא, ולאו במחשבה עלאה, תפסין בה ולא תפסין. באלין קיימין כל רזין דמהימנותא, וכל אינון נהורין, מרזא דמחשבה עלאה ולתתא, כלהו אקרון אין סוף. עד הכא מטון נהורין, ולא מטון, ולא אתיידיעו לאו הכא רעותא, ולא מחשבה.

פירוש הסולם

תתקמט) ואתעבידו תשעה היכלין וכו': ונעשו ט' היכלות, ברדל"א, כי ג' רישין נכללים זה מזה ונעשו ט' היכלות, והיכלות אלו אינם אורות ואינם רוחות, ואינם נשמות, ואין מי שיעמוד בהם. הרצון של כל תשעה האורות העומדים כולם במחשבה, דא"א שהיא, מחשבה דא"א, אחד מהם בחשבון, התשעה, הנה רצון כולם, הוא לרדוף אחריהם, דט' היכלות דרדל"א, בשעה שתשעה אורות עומדים במחשבה דא"א, אבל אינם מושגים ואינם נודעים. הט' דרדל"א. כי אלו ט' היכלות דרדל"א, אינם עומדים לא בבחינת רצון, ולא בבחינת מחשבה עליונה, שהיא א"א, תופשים בה ואינם תופסים. באלו ט' היכלות דרדל"א, עומדים כל סודות האמונה. וכל אלו האורות מסוד המחשבה העליונה ולמטה, שהיא א"א, כולם נקראים אין סוף. כי עד כאן האורות מגיעים ואינם מגיעים ואינם נודעים, אין כאן לא רצון ולא מחשבה. (כמ"ש בהסולם, נח אות קכ"ה).