זהר

תתקמח) כדין בטש האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בנהירו דפרסא, דקיימא דנהיר ממה, דלא ידיע, ולא אתיידע, ולא אתגליא. וכדין, דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא.

פירוש הסולם

תתקמח) כדין בטש וכו': אז, הארה זו של המחשבה שלא נודעה, הכתה בהארת הפרסא, העומדת והמאירה, בג' מיעוטים, שהם, ממה שאינו ידוע, שהוא מוחא דאוירא, ואינו נודע, כתרא, ולא נגלה, מוחא סתימאה. וכך, הכה הארת המחשבה שלא נודע, שהיא רדל"א, באור הפרסא, ומאירים יחד. (הביאור בנח אות קכ"ד).