זהר

תתקמג) ותא חזי, כהני וליואי וישראל, אינון אקרון אדם, בחבורא דאינון רעותין קדישין, דסלקא מגווייהו. וההוא אמרא, או כבשא, או ההוא בהמה, האי דקרבין, אצטריך עד לא אתקריב על מדבחא, לפרשא עלה כל חטאין, וכל חובין, וכל הרהורין בישין דעבד. וכדין ההיא, אתקרי בהמה בכלא, בגו אינון חטאין ובישין והרהורין.

פירוש הסולם

תתקמג) ות"ח כהני וכו': ובוא וראה, כהנים לוים וישראלים, שה"ס ג' קוין, ימין שמאל ואמצע, הם נקראים אדם יחד בחבור אלו רצונות הקדושים העולים מהם למ"ן. הכהנים בעבודתם, והלוים בשירתם, וישראל במעמדם. וכשבה ההיא או האיל או בהמה ההיא שמקריבים, מטרם שנקרב על המזבח צריך להתודות עליו כל החטאים וכל העונות, וכל הרהורים הרעים שהרהר. ואז קרבן ההוא נקרא בהמה בכולה, באלו החטאים והרעות וההרהורים. (הביאור תמצא בסולם לעיל פר' נח אות קי"ט, כל המאמר שלפנינו עד אות תתקנ"ו, תמצא שם מאות קי"ח עד אות קל"א).