זהר

תתקלו) עד הכא שבע היכלין, מדורי דסטרא מסאבא, מסטרא דנחש. זכאה חולקיה מאן דאשתזיב מניה, ומלחישותיה, דלא יתנשיך מניה, ולא יטיל ביה ארסא, דימות ביה. מכל סטרין אית לאסתמרא מיניה, מעילא ומתתא. מאן דישתזיב מרישא, לא ישתזיב מזנבא. כד אכיף רישא, זקיף זנבא, מחי וקטיל.

פירוש הסולם

תתקלו) עד הכא שבע היכלין וכו': עד כאן, נתבארו, שבעה היכלות, מדורי צד הטומאה מצד הנחש. אשרי חלקו מי שינצל ממנו ומלחשיו, שמוסרים לו מלמעלה, (כמ"ש לפנינו באות תתקל"ז) שלא ינושך ממנו, ולא יטיל בו ארס שימות ממנו. מכל הצדדים יש להשמר ממנו, מלמעלה ומלמטה, מי שינצל מראש לא ינצל מזנב, (וענין רישא וזנביה דנחש, נתבאר לעיל וארא אות ק"ו בהסולם) כשמרכין ראשו זוקף זנבו ומכה והורג.