זהר

תתקכד) תאנא אמר רבי יצחק, ביומי קדמאי, הוה בר נש אמר לחבריה, אימא לי מלה חדא דאורייתא, וטול מנה כסף. השתא אמר בר נש לחבריה, טול מנה כסף ואשתדל באורייתא, ולית מאן דישגח, ולית מאן דירכין אודניה, בר אינון זעירין קדישי עליונין, דקודשא בריך הוא משתבח בהו, דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

פירוש הסולם

תתקכד) תאנא אמר ר' יצחק וכו': למדנו, אר"י, בימים הראשונים היה אדם אומר לחבירו אמור לי דבר תורה אחד, וקבל מנה כסף. עתה אומר אדם לחבירו קבל מנה כסף ותהא עוסק בתורה. ואין מי שישגיח, ואין מי שיטה אזניו, חוץ מאלו קדושים העליונים המועטים, שהקב"ה משתבח בהם שכתוב, ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה יד להתפאר.