זהר

תתקכד) צרור הכסף לקח בידו, לסלקא לעילא, ולאתעכבא תמן ולאתענגא. ליום הכסא יבוא ביתו, אימת יבא לקבליה, ליום הכסא דאיהו יומא דדינא, לאשגחא בדינא, דכתיב בכסה ליום חגנו. בזמנא דאצטריך ב"נ לאתענגא בעלמא, ולאתהני ביה, אתרחקא מניה. ובזמנא דשריא דינא בעלמא, כדין אתי לגביה למעבד עמיה דינא, וע"ד הטתו ברב לקחה וגו'. עד יפלח חץ כבדו. זכאין אינון צדיקייא, דידעין ארחין קדישין, למהך בהו, ולא יסטון לימינא ולשמאלא, זכאין אינון בעלמא דין, ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

תתקכד) צרור הכסף לקח בידו: היינו האורות המכונים כסף, לקח יצר הטוב בידו, להעלות למעלה, להתעכב שם ולהתענג שם, ליום הכסא יבא ביתו, היינו, מתי יבא יצר הטוב כנגדו, הוא ליום הכסא שהוא יום הדין, כדי להשגיח בדין. שכתוב בכסה ליום חגנו, שסובב על יום הדין, שהוא ​ראש השנה. כי בזמן שהאדם צריך להתענג בעולם ולהנות ממנו, מתרחק יצר הטוב ממנו, ובזמן ששורה דין בעולם, אז בא אליו לעשות עמו דין. וע"כ הטתה ברב לקחה וגו' עד יפלח חץ כבדו. אשרי הם הצדיקים שיודעים דרכים הקדושים ללכת בהם, ולא יטו לימין ולשמאל, אשרי הם בעולם הזה ובעולם הבא.