זהר

תתקכג) אמר רבי יוסי, ווי לעלמא, כד חד כרוב אהדר אנפיה מחבריה, דהא כתיב ופניהם איש אל אחיו, כד הוה שלמא בעלמא. אמר רבי יצחק, הא תנינן ערות אביך וערות אמך לא תגלה, ווי למאן דגלי ערייתהון. כגוונא דא כתיב ביעקב, מבריח מן הקצה אל הקצה. זכאה חולקהון דישראל, דקודשא בריך הוא משתבח בתשבחתייהו כגוונא דלעילא, דכתיב ישראל אשר בך אתפאר.

פירוש הסולם

תתקכג) אמר ר' יוסי וכו': אר"י אוי לעולם כשכרוב אחד מחזיר פניו מחבירו. שזה יורה שאין זווג למעלה בין ימין ושמאל שהרי כתוב, ופניהם איש אל אחיו, בשעה שיש שלום בעולם. משמע שאם אין פניהם איש אל אחיו אין שלום בעולם. א"ר יצחק, הרי למדנו ערות אביך וערות אמך לא תגלה. דהיינו שלא יחטא ויפריד הזווג בין זו"ן, שהם או"א שלך. אוי למי שמגלה ערותם. דהיינו אם פוגם בהם. וע"כ א"צ ללמוד זאת מן ופניהם איש אל אחיו. כעין זה כתוב, ביעקב מבריח מן הקצה אל הקצה, דהיינו שמיחד ימין ושמאל יחד, (כמ"ש לעיל אות תתק"ח) אשריהם חלקם של ישראל שהקב"ה משתבח בשבחם כעין של מעלה, בתפארת שכתוב, ישראל אשר בך אתפאר.