זהר

תתקיט) אמר רבי אלעזר, ש"מ, דיעקב מגו דינא קשיא נפיק, דהא יצחק דינא קשיא, אחיד לחולקיה. אמר ליה ר' שמעון, ודא הוא בלחודוי, והא יצחק מגו חסד נפק, והכי כלהו, דינא מגו רחמי נפקא, ורחמי מדינא. אברהם ירית אחסנא דחסד, נפק יצחק בדינא מגו חסד. יעקב נפק ברחמי, מגו דינא קשיא, וכך הוא לעילה, דא מן דא, וינקא דא מן דא, עד דאשתמודע כלא דהוא חד, ומחד תליין כלהו, וכלא אשתכח חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין.

פירוש הסולם

תתקיט) אמר ר' אלעזר וכו': אר"א משמע מזה, שיעקב שהוא ת"ת יצא מדין קשה, מגבורה, שהוא הפכי אליו, כי יצחק, שהוא גבורה, דין קשה אחז בחלקו. אמר לו ר' שמעון. וזה הוא בלבד, והרי יצחק שהוא גבורה יצא מן חסד, וכך בכל המדרגות הדין יוצא מרחמים ורחמים מדין. אברהם ירש ירושת החסד ויצא יצחק בדין מתוך החסד. יעקב יצא ברחמים מתוך דין קשה, שהוא יצחק, וכך הוא למעלה, במדרגות האצילות, שיוצא זה מן זה ויונק זה מזה דהיינו גבורה מחסד וחסד מגבורה, עד שניכר שהכל הוא אחד ומאחד תלוים כולם והכל נמצא אחד. ברוך שמן לעולם ולעולמי עולמים.