זהר

תתקיד) תאנא א"ר שמעון, בג"כ ישראל אתקרי. דתאנא יעקב תתאה. ישראל עלאה. יעקב לאו שלימותא ישראל שלימותא דכלא. וכן תאנא, נאם דוד בן ישי, דוד לאו שלימותא, דהא בתראה הוא. ישי יסוד עלאה הוא, ושלימותא. והיינו דתנינן, לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקב"ה, ובמלכותא דבית דוד, דכתיב אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליו ישראל. מאי איש לאהליו. אתר דעכו"ם שריא בגווייהו, היינו לאלהיו.

פירוש הסולם

תתקיד) תאנא א"ר שמעון וכו': למדנו אר"ש, משום זה הוא נקרא ישראל. שלמדנו, יעקב הוא תחתון, דהיינו בחינת מחזה ולמטה דז"א. ישראל הוא עליון, דהיינו שהוא מחזה ולמעלה דז"א. יעקב אינו שלמות, ישראל הוא שלמות הכל. וכן למדנו, נאום דוד בן ישי. דוד אינו שלמות, כי אחרון הוא, שהוא ספירה אחרונה, מלכות. שאין לה שלמות אלא ביסוד. ישי הוא יסוד, שהוא עליון, והוא שלמות, והיינו שלמדנו לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בהקב"ה, ובמלכות בית דוד, שהם יסוד ומלכות, שכתוב אין לנו חלק בדוד, שהוא מלכות, ולא נחלה בבן ישי, שהוא יסוד, איש לאוהליו ישראל. מהו איש לאהליו, היינו לאלהיו, שהוא מקום שעכו"ם שורה בתוכם.