ההבחן בין בעלי תשובה לצדיקים
גמורים
'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים
יכולים
לעמוד'
(ברכות לד, ב; סנהדרין צט, א).
והענין כמו שכתוב 'כאשר הגשם
והשלג' וגו', לכן כשזוכה להיכל המלך, ודאי יגמור בכי טוב. וכיון שכביכול ערב בדבר,
א"כ כל מה שבעלי תשובה רוצים השי"ת ממציא להם, בסוד 'יֵצֶר סָמוּךְ
תִּצֹּר שָׁלוֹם',
והוא מחמת שה' יתברך נותן להם הרגש גדול בחסרונם בסוד 'טרם יקראו ואני אענה' (ישעיה
סה, כד), ומחמת זה תפלתם תמיד על צד השלימות,
וממילא מדברים כל דבריהם לפני הוי', וממילא עומדים עליו ית' בסוד 'הֱיוֹתֵךְ
לְפָנָיו
בְּכָל
הָעוֹמְדִים
עָלָיו
הַנִגָשִׁים
אֶל
ה'', בשיעור
הכתוב (שמות כ, יז) 'ומשה
נגש אל הערפל', שזה סוד 'עוד הם מדברים ואני אשמע' (ישעיה
סה, כד), בסוד 'פְּנֵי
אֵ-ל
תְּפִלָתֵךְ
בְּרוּצְךְ'
וכו'. וכל זה
עושה להם השי"ת מטעם ערבות, כאשר הגשם והשלג ירד משמים ושמה לא ישוב, כי אם
הפרה והרבה את הארץ ויצליח לאשר שלחתיו וגו' עד שזוכים לשוב לשורשם.
אמנם אחר זה, כששבים לשורשם ונכונו והִבָּרוּ (-התבררו) נושאי כלי ה' (ע"פ ישעיה נב, יא), והם צדיקים גמורים, אומר כביכול 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה', כי השלים ערבותו כמו שהבטיח, וא"כ צריכין ע"כ (-על כרחך) להתחזק בעבודתם מעצמם כחפץ ה' שהצליח בידיהם, ע"כ תפילתם אינו שלימה כל כך כמו בבעלי תשובה שהשי"ת עוסק תמיד עמהם כנ"ל, ולכן במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.