קריאת התרנגול
והמלאך גבריאל נקרא תרנגולא דהיינו גבר, שרומז על מדת גבורה, שהוא המשמש לגבר עלאה מניה, שהוא המלכות דאצילות, סוד המאור הקטן. ואומר, שהדין דבינה בטש תחות כנפים דגבריאל, ונמצאת המלכות מקבלת אז על ידו את הקול דבינה. ... שבשעה שגבריאל משמיע קול הבינה לגבר עלאה דהיינו למלכות, הנה אז יוצאת השלהבת מגבריאל ומטי לכל התרנגולים של העוה"ז, שהם בחינת הדינים שבחלל העוה"ז, וכולם קוראים רק בהאי קול הנמתק במדת הרחמים מבינה. באופן שבחינת הקול שהיא הדין של המלכות כבר אינה שולטת במחצית הלילה השניה, ומקומה לקח הקול דבינה, שע"ז מורה קריאת התרנגולים דעוה"ז. וז"ש כאן תרנגולא קרי וכדין פלגות ליליא ממש כי קול התרנגול רומז שכבר נתקבל קול הבינה אל המלכות ..., ונמצא שאז היא ממש נקודת החצות, שממנה מתחיל פלגא דליליא שהוא טוב בלי רע כלל .