תרי"ג עיטין
המצות שבתורה נק' בלשון הזהר בשם פקודין. ונק' אמנם גם בשם תרי"ג עיטין, וההפרש ביניהם הוא, כי בכל דבר יש פנים ואחור, שבחינת ההכנה אל הדבר נק' אחור ובחינת השגת הדבר נק' פנים. ועד"ז יש בתורה ומצות, בחינת נעשה ובחינת נשמע, כמ"ש חז"ל (שבת פח.) עושי דברו לשמוע בקול דברו, ברישא עושי והדר לשמוע וכשמקיימין תורה ומצות בבחינת עושי דברו מטרם שזוכים לשמוע, נק' המצות בשם תרי"ג עיטין והן בחינות אחור, וכשזוכים לבחי' לשמוע בקול דברו, נעשים תרי"ג המצות בבחינות פקודין, והוא מלשון פקדון. כי יש תרי"ג מצות, אשר בכל מצוה מופקד אורה של מדרגה מיוחדת, שהיא כנגד אבר מיוחד בתרי"ג אברים וגידים של הנשמה, ושל הגוף, ונמצא בעשית המצוה, הוא ממשיך לאבר שכנגדה בנשמתו וגופו, את מדרגת האור השייך לאותו אבר וגיד. והוא בחינת הפנים של המצות. ומבחי' זו דפנים של המצות, שנק' אז בשם פקודין