אך הספירות אשר הוכנו לזה הם שבע: שש לבריאה, ואחת למנוחת הבריאה. ואלה גורמות לעולם להיות מתקיים שית אלפי שנין, באותה התכונה הראשונה שקיבל בתחילת הבריאה - היא התכונה המכינה בני האדם לבחירה בכח שליטת יצה"ר. ואלף שנים תעמוד הבריאה במנוחה129, בהתעלותה ממדרגה, באבדה הצורה הזאת, לקבל צורה אחרת מעולה ממנה. ומשם והלאה יתחדש העולם חידוש נצחי להשפעת השכר130. והוא, כי מה שעתה כל ההנהגה לפי התעוררות המקבלים, לכן נופלת תחת השינויים וחילופי המקרים - ההנהגה הנצחית תהיה לפי התעוררות המשפיע, ולכן לא יהיה בה שינוי; אלא השפעה שוה ותמידית, בלא הפסק כלל131.
ודעי עוד, כי להיות הכל נרמז במלת "בראשית", שהיא רומזת: ב׳ ראשית; ב׳ - שני מקורות נמצאים לבריאה: אחד - המקור שממנו נבראת בסוד הבחירה, ואחד - שמזומן להיות מקור הנצחיות. וב׳ הראשית הם: כתר וחכמה. והוא, כי אין הכתר אלא השראת העליון על התחתון ממנו; והתחתון איננו מתחיל אלא מן החכמה, ואין הכתר במנין ספירות הפרצופים132. ועל כן החכמה - מקור הבריאה בתכונתה הזאת133, והוא ענין (תהלים קד, כד) :"כלם בחכמה עשית"; ו"בראשית" פירוש - בחכמתא134. אך הכתר הוא מקור לחידוש הנצחי, שאין המשפיע ממתין לבקשת המקבל, אלא השפעתו מעצמו - תמידית ושוה, כמו שזכרתי135.
כז) אמרה הנשמה: הנה חפצתי לדעת, אם באמת אני כך נבראתי בעלת בחירה, כמו שאמרת, מה שאינו כן בשאר הבריות - למה לא היתה לי בחירה קודם הכנסי בגוף136; וגם ידעתי שכן אהיה בלא בחירה בצאתי ממנו. ואם נאמר: שהמקום גורם, הנה המלאכים בבואם גם הם אל הארץ הזאת137, היו צריכים להיות כמותי - בעלי בחירה138.
128. כדי שיהיה המקום הראוי, שבו יוכלו לקבל הצדיקים את שכרם.
129. "חד חרוב" - הוא ביטול הגשמיות, ולכן יש מנוחה מהחסרונות הגשמיים, עי׳ בספר דעת תבונות (סי׳ צב): "... לאלף השביעי קראוהו חז"ל יום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים, כי שובתים בו מכל המלאכות הגופניות, שהם חול".
130. עיי"ש בספר דעת תבונות; "... וחידוש העולם - שהקב"ה יחדש את העולם חידוש גמור ... אבל מחידוש העולם והלאה, שהוא 'ולמחר לקבל שכרם׳, הנה אין צורך עוד לשליטת הגוף כלל, אבל יהיה מציאותו טפל לנשמה, להתעדן בטוב העליון לנצח נצחים".
131. בכל זאת יקבל כל אחד לפי מה שהכין את עצמו לקבל. אולם ההשפעה לא תופעל ע"י התעוררות המקבל, אלא תושפע מאת הקב"ה בלי גבול, וההגבלה תהיה רק מצד הכלים של המקבל.
132. כמו שהכתר הוא מעל הראש, כך ספירת הכתר עומדת למעלה מהפרצוף (פרצוף נקרא בנין שמורכב מעשר ספירות על כל פרטיהם), והיא מקשרת את הפרצוף עם הפרצוף שמעליו.
133. בבחינת עולם העבודה, שבו יורד השפע לפי התעוררות ובחירת המקבלים.
134. כך תירגם תרגום ירושלמי.
135. ספירת חכמה היא השרש לעולם העבודה, ברם ספירת כתר היא השרש לעולם הגמול. השוה להלן בספר קנאת ד׳ צבא־ות (עם׳ קטז ועמ׳ קכז), ספר "משכני עליון" (עם׳ קנה): "מאמר הרעותין" (עמ׳ רמח).
136. כפי שמבואר לעיל (בסימן ח) תכונת הבחירה מקורה בספירות, שהן השרשים של הנשמות, וא"כ צריך להבין למה אין הנשמה בעלת בחירה מראשית יצירתה, קודם היכנסה לגוף.
137. כאשר יורדים לעולם הזה, כדי להוציא לפועל שליחותם. (על חטאי המלאכים עי׳ לקמן בסימן לב ולהלן).
138. אחרי ההקדמות שבפרקים הבאים, ניתן התירוץ בסימן לו ולהלן.