זהר

ג) וכד אתתקנת באלין לבושין, מיד אתפתח היכלא לגבה, הדא הוא דכתיב אדנ״י שפתי תפתח, ולקול נעימו דרמונים וזוגין דלבושא דילה, אתמר בחיוון ואשמע את קול כנפיהם, וכד אמרין ישראל קריאת שמע, מה כתיב בה וישמע את הקול מדבר אליו, קלא אשתמע לגבה מבין תרין כרוביא דאינון דו פרצופין, וכד מתיחדא דבור בקלא אתעבידו קול דממה דקה, ודא צלותא בחשאי, ובההוא זמנא מאן דבעי למשאל שאלתוי ישאל, דבההיא זמנא יהא עת רצון, דהא תרין שמהן כחדא יאהדונה״י, אז תקרא ויהו״ה יענה, מיד א״ז יאהדונה״י, תרין שמהן ותמניא אתוון דבהון הא עשר, (ודא רזא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכו', דא חבורא דחתן וכלה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו', ודא רזא ואמר כל העם אמ״ן).

תרגום

ג) וכד אתתקנת באלין לבושין וכו׳. וכאשר נתקנת באלו הלבושים, מיד נפתח ההיכל אצלה. זה הוא שכתוב אדנ״י שפתי תפתח. ולקול נעימת רמונים ופעמונים של הלבוש שלה, נאמר בחיות ואשמע את קול כנפיהם. וכאשר אומרים ישראל קריאת שמע, מה כתוב בה וישמע את הקול מדבר אליו. קול נשמע אצלה מבין שני הכרובים שהם שני פרצופים. וכאשר מתיחד דבור עם קול נעשים קול דממה דקה. וזו תפילה בחשאי, ובאותו זמן מי שרוצה לבקש בקשותיו שיבקש. שבאותו זמן יהיה עת רצון. שהרי שני שמות כאחד יאהדונה׳׳י. אז תקרא ויי׳ יענה, מיד א״ז יאהדונה״י. שני שמות ושמונה אותיות שבהם הרי עשר. וזה סוד ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת כו', זה חבור חתן וכלה כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה וכו׳. וזה סוד ואמר כל העם אמ״ן.