זהר

ב) קם רבי שמעון ואמר אלעזר ברי, אית מאן דדחיל לקודשא בריך הוא בגין דייחון בנוי ויסגי עותריה בהאי עלמא, ואי חסר מהאי לא דחיל ליה, האי לא שוי ליה יראת יהו״ה לעקרא, אבל מאן דדחיל לקודשא בריך הוא בין בטיבו בין בעאקו, הא דא שוי יראת יהו״ה ביה לעקרא, דתלת דרגין אינון דיראה, אית יראה בין בטיבו בין בעאקו, ואית יראה דדחיל לקודשא בריך הוא בטיבו ולא בעאקו, ואית יראה דלא שוי לה עליה לעקרא בין לטיבו בין לעאקו, צדיק גמור שוי לה עליה לעקרא בין לטיבו בין לדינא, בינוני שוי ליה עליה לטיבו ולא לדינא, רשע גמור לא שוי ליה עקרא לא בטיבו ולא בדינא.

תרגום

ב) קם רבי שמעון ואמר וכו׳. אלעזר בני. יש מי שירא מהקדוש ברוך הוא כדי שיחיו בניו וירבה עושרו בזה העולם. ואם חסר מזה. לא ירא לו. זה לא שם לו יראת יי׳ לעיקר. אבל מי שירא מהקדוש ברוך הוא בין בטובה בין בצרה, הרי זה שם יראת יי' בו לעיקר. ששלש דרגות הן של יראה. יש יראה בין בטובה בין בצרה. ויש יראה שירא לקדוש ברוך היא בטובה ולא בצרה. ויש יראה שלא שם אותה עליו לעיקר בין לטובה בין לצרה. צדיק גמור שם אותה עליו לעיקר בין לטובה בין לדין. בינוני שם אותו עליו לטובה ולא לדין. רשע גמור לא שם אותו עיקר לא בטובה ולא בדין.