זהר

ט) אלא ודאי קודשא בריך הוא לא ישני עובדי ידוי, דודאי עלמא דין ועלמא דאתי דאינון שמיא וארעא דקודשא בריך הוא אינון, ועלייהו אמר דוד השמים שמים ליהו״ה, ארעא אתהלך לפני יהו״ה בארצות החיים, עלייהו אתמר עלמא דין ועלמא דאתי בשמא דיהו״ה אתנהרן, הדא הוא דכתיב י׳שמחו ה׳שמים ו'תגל ה׳ארץ, אימתי בזמנא דאתמר לגבי שמים והארץ דסמא״ל ונחש, כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, ולבתר דימחי לון וישצי לאלין ממנן דעלייהו, מיד יחדש לון קודשא בריך הוא לשמיא וארעא, דיתמחון בגין אלין ממנן בישין, הדא הוא דכתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה וגו', וכלא בגין דלא ישתצון עובדי ידוי, דאינון נשמתין וגופין דאתאבידו מתרין עלמין, ואלין עתירין דבגלותא, בגין דהאי עלמא איהו דלהון.

תרגום

ט) אלא וודאי קוב״ה וכו'. אלא ודאי הקדוש ברוך הוא לא ישנה מעשי ידיו. שודאי העולם הזה והעולם הבא שהם שמים וארץ, של הקדוש ברוך הוא הם. ועליהם אמר דוד השמים שמים ליי. הארץ אתהלך לפני יי׳ בארצות החיים. עליהם נאמר העולם הזה והעולם הבא בשם יהו״ה מוארים. זה הוא שכתוב י׳שמחו ה׳שמים ו'תגל ה׳ארץ. מתי, בזמן שנאמר לגבי שמים והארץ של סמא״ל ונחש, כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. ולאחר שימחה אותם ויכלה את אלו הממונים שעליהם. מיד יחדש אותם הקדוש ברוך הוא את השמים והארץ, שימחו מפני אלו ממנים רעים. זה הוא שכתוב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה וגו', והכל כדי שלא יכלו מעשי ידיו, שהם נשמות וגופים שנאבדו משני עולמות ואלו עשירים שבגלות, מפני שזה העולם הוא שלהם.