זהר

רא) וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו ש״ת, סיומא דאלפא ביתא, ועליה אמר איוב מי שת בטוחות חכמה, מאי חכמה דא דחסר מניה י', דבה הוה שית, דאיהו ברא שית, ואיהו ראשית, והוה אתמר ביה מגיד מראשית אחרית, הוה משמש שת באתר דהבל, ובגין דחסר מניה י׳ אתקרי אחר, בגין דכד חב אדם פרח מניה י', ועבד שת בלא י׳ דאיהי חכמה, ובגין דא שירותא הוה מן ח', דאינון ח׳ יומין דברית מילה, כמה דאת אמר אז הוחל לקרא בשם יהו״ה, ומתמן עברו ברית מילה, ואעברו מניה ערלה ופריעה למעלה בד׳ ולא בח', דשירותא דח׳ איהי בינה, למנצח על השמינית, ועלה אתמר אז הוחל.

תרגום

רא) וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו ש״ת וכו׳. סיום האלף בית. ועליו אמר איוב מי שת בטוחות חכמה. מה חכמה זו שחסר ממנו י׳. שבה היה שית. שהוא ברא ששה, והוא ראשית, והיה נאמר בו מגיד מראשית אחרית. היה משמש שת במקום הבל. ומפני שחסר ממנו י׳ נקרא אחר, מפני שכאשר חטא אדם פרחה ממנו י׳, ועשה שת בלי י׳ שהיא חכמה. ומפני זה ההתחלה היתה מן ח׳, שהם ח׳ ימים של ברית מילה. כמו שאתה אומר אז הוחל לקרא בשם יי׳. ומשם עברו ברית מילה. והעבירו ממנו ערלה ופריעה למעלה בד׳ ולא בח׳, שהתחלה של ח׳ היא בינה, למנצח על השמינית. ועליה נאמר אז הוחל.