זהר

קצח) וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך, כל אלין תולדין מנעין ליה לאתרעא בהון, ואינון חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל ולמך, ולמך נטיל תרי נשין עדה וצלה, עדה חנוך לטב, חנך לנער על פי דרכו, צלה חנוכא לביש, ודא מלאך המות דמחנך לבר נש בחנוכין בישין, עירד לבתר אעיל רעדה בבר נש באברין דיליה, ולבתר דאפיל לבר נש בחובין, אלשין עליה ואחזי לא״ל כל מה דעביד, ודא איהו מחויאל מחוי א״ל, ולבתר נחית ותשש חיליה וקטיל ליה, ודא איהו מתושאל דתמן מות שאל, ואין מות אלא עניות, ולבתר אמליך עליה ודא איהו למך אתהפך עליה למלך, ותרין נשין דיליה חד עדה דמעיד על חובוי דבר נש, ותניינא צלה דאזיל עליה כצל, כמה דאת אמר כי צל ימינו עלי ארץ, וכתיב ימיו כצל עובר.

תרגום

קצח) וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך וכו׳. כל אלו תולדות מנעו אותו להתרות בהם. והם חנוך, ועירד, ומחויאל, ומתושאל, ולמך. ולמך לקח שתי נשים עדה וצלה. עדה חנוך לטוב. חנוך לנער על פי דרכו. צלה חנוך רע, וזה מלאך המות שמחנך את בן האדם בחנוכים רעים. עירד, אחר כך מכניס רעדה בבן אדם באברים שלו. ולאחר שמפיל בן אדם בחטאים, מלשין עליו, ומראה לא״ל כל מה שעושה. וזה הוא מחויאל מחוי א״ל. ואחר כך יורד ומתיש כחו והורג אותו, וזה הוא מתושאל ששם מות שאל. ואין מות אלא עניות. ואחר כך מולך עליו, וזה הוא למך, נהפך עליו למלך. ושתי נשים שלו אחת עדה שמעיד על חטאי בן אדם. ושניה צלה שהולך עליו כצל, כמו שאתה אומר כי צל ימינו עלי ארץ. וכתוב ימיו כצל עובר.