זהר

קצג) אמר רבי שמעון רבנן, כל אלין בנינין תליין במחשבה, כמה דאשכחנא בקין והבל, קין היה עובד אדמה ומייתי בקרבנא פשתים, מההוא סטרא דערוה, הוה מחשבה לקרבא קמי קודשא בריך הוא ערוה, ומנין דפשתים איהו מסטרא דערוה שנאמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, הבל הוה רועה צאן, קריב קרבנא מבכורות צאנו, הדא הוא דכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו, מחשבתיה הוה בההוא אתר דאתמר ביה, ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חוור ושער ראשה כעמר נקא, וקודשא בריך הוא מחשבתיה טבא צרפה למעשה, ובגין דא קביל ליה, ומחשבה רעה לא מצרפה למעשה, ודא הוא קרבנא דקין, ובגין דא חרה לו, מיד ויאמר יהו״ה לקין למה חרה לך וכו', הלא אם תטיב שאת, אם תטיב עובדך שאת, אנא מאריך לך ואטול מטולך עלי, ומנלן דשאת מטולא דחובין הוא, דכתיב נלאתי נשוא, ואם לא תטיב עובדך לפתח חטאת רובץ, ודא פתח דגיהנם, דתמן חובין דילך שלטין עלך, ואם תטיב עובדך אתה תמשול בו.

תרגום

קצג) אמר רבי שמעון וכו׳. חכמים, כל אלו בנינים תלויים במחשבה. כמו שמצאנו בקין והבל. קין היה עובד אדמה, והביא בקרבן פשתים. מאותו צד של ערוה, היתה מחשבה, להקריב לפני הקדוש ברוך הוא ערוה. ומנין שפשתים הוא מצד הערוה. שנאמר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה. הבל היה רועה צאן. הקריב קרבן מבכורות צאנו. זה הוא שכתוב והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו. מחשבתו היתה באותו מקום שנאמר בו, ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא. והקדוש ברוך הוא מחשבתו הטובה מצרפה למעשה, ומפני זה קיבל אותו. ומחשבה רעה לא מצרפה למעשה. וזה הוא קרבן קין. ומפני זה חרה לו. מיד ויאמר יי׳ (לקין) [אל קין] למה חרה לך וכו' הלא אם תיטיב שאת. אם תיטיב מעשיך שאת. אני מאריך לך, ואטול משאך עלי. ומנין לנו ששאת משא של חטאים הוא. שכתוב נלאיתי נשא. ואם לא תיטיב מעשיך לפתח חטאת רבץ. וזה פתח הגיהנם, ששם חטאים שלך שולטים עליך. ואם תיטיב מעשיך אתה תמשל בו.