זהר

קפט) הבלים דסטרא אחרא עלייהו אתמר הבל המה מעשה תעתועים, דאינון הבלים סלקין בנבלות הפה ובשקרות, וכלהו סלקין לגבי מוחא אית חמה ולבנה וככביא ומזליא ברקיעין דאינון קליפין, דעלייהו אתמר הוי מושכי העון בחבלי השוא, ועלייהו אתמר כי שמים כעשן נמלחו, וחפרה הלבנה ובושה החמה וכו', וכמה הבלים אית לון דכלהו מליין שקר ושוא, וכל מאן דאפיק מלין דשקרא כמה מלאכי חבלה פתחין גדפייהו לקבלון, הדא הוא דכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול וכו', ואלין מלולין אינון בנין כמה בניינין.
אמר המגיה, הנמשך אחר זה כבר נדפס בדף ק״ד ע״א, אמנם אחר כך מצאתי זאת הנסחא מדוייקת יותר מהאחרת, וכדי שלא לכפול הדברים ארמוז לך החלוף שיש ביניהם בלבד, בזאת הנסחא לא מצאתי או אשא על מיא בשורה ל׳, ובשורה ל״ד נקודין מן י׳ טעמים מן ו' איהי בת קול, ובדף ק״ה ע״א שורה ז׳ צ״ל ואיהי לב דכלהו בה אתכלילן ומינה נפיק דפיקו, ובשורה ט׳ וכד דפיק, ובשורה י׳ צ״ל רשפים ובשורה י״ב נחית צ״ל אחיד, דף ק״ד ע״ב בשורה י״ו דא צ״ל דמלה, בשורה י״ח ד׳ דילה צ״ל ד׳ דלה, שורה ך' אויר קדמון צ״ל אוירא קדמאה. אמר המגיה זה התקון מצאתיהו מפוזר ומפורד ומוטעה, והרבה עמלתי וטרחתי להגיהו ולסדר הדברים על אופניהם, ובמקומות ממנו כתבתי הדברים פעמים מפני חלוף הנסחאות. עוד ראה זה מצאתי.

תרגום

קפט) הבלים דסט״א וכו׳. הבלים של סטרא אחרא עליהם נאמר הבל המה מעשה תעתועים. שהם הבלים עולים בנבלות הפה ובשקרות. וכולם עולים אצל המוח. יש חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ברקיעים שהם קליפות, שעליהם נאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא. ועליהם נאמר כי שמים כעשן נמלחו, וחפרה הלבנה ובושה החמה כו'. וכמה הבלים יש להם שכולם מלאים שקר ושוא. וכל מי שמוציא דברי שקר כמה מלאכי חבלה פותחים כנפיהם כנגדם, זה הוא שכתוב כי עוף השמים יוליך את הקול וכו׳. ואלו דבורים הם בונים כמה בנינים.