זהר

קפו) שבעה הבלים טבין אלין אינון שבע שני השבע, ולקבלייהו אחרנין לקבל שבע שני הרעב, אלין הבלים דחיי, ואלין הבלים דמיתה, ובגין דא יש הבל ויש הבלים, ה׳ לב, ד׳ ארבע חיוון דכרסייא, ו' שית דרגין דכרסייא, ועלייהו שריין עשר אמירן דאינון י', ו׳ דנפיק מהבל איהו קול דאיהו פורח באויר, דאיהו אור חמש אור ודאי אינון ה׳ עלאה, י׳ דבור ואמירה, ואינון הבלים הבל סליק בה׳ עלאה, והבל נחית בה׳ תתאה, נחית דבור, ובאלין הבלים סליק בחד קלא סליק, ובדא נחית, בה׳ תתאה סליק קלא דאיהו ו׳, בה׳ עלאה נחית דבור דאיהו י'.

תרגום

קפו) שבעה הבלים טבין וכו׳. שבעה הבלים טובים אלו הם שבע שני השבע, ולנגדם אחרים כנגד שבע שני הרעב. אלו הבלי חיים ואלו הבלי מיתה. ומפני זה יש הבל ויש הבלים. ה׳ לב, ד׳ ארבע חיות הכסא, ו׳ שש מעלות הכסא. ועליהם שורות עשר אמירות הן י׳. ו׳ שיוצאת מהבל הוא קול שהוא פורח באויר, שהוא אור, חמשה אור ודאי הם ה׳ עליונה. י׳ דבור ואמירה. והם הבלים. הבל עולה בה׳ עליונה, והבל יורד בה׳ תחתונה. יורד דבור. ובאלו הבלים עולה. בקול אחד עולה, ובזה יורד. בה׳ תחתונה עולה קול שהוא ו׳. בה׳ עליונה יורד דבור שהוא י׳.