זהר

קעו) ועוד אתמר בה בשכינתא תתאה, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, דתהא כלילא מכל ספירן, דכל עשר ספירן יהיבו בה כל חד חולקיה, ומאי חולקיה, אלא כל ספירה יהיב בה עשור דיליה, דכל ספירה סליק לעשרה, ויהבו ליה כל חד וחד עשור דיליה אשתארו אינון תשע תשע, וכל חד וחד אשתלים בה לעשרה, ובגין דא מעשרין חד מעשרה, ובגין דאיהי כלילא מכלהו אתמר בה אהבת כלולותיך, כלילא מכלא, ולבתר דאתכלילת מעלאין אתמר בה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ, אתכלילת בתתאין, ואפילו בכל קליפין דסטרא אחרא אתלבשת, לקיימא בה ומלכותו בכל משלה, ובכל מה דאתלבשת אתכלילת בשמיה, הא הכא אדם דעשיה ויצירה.

תרגום

קעו) ועוד אתמר בה וכו׳. ועוד נאמר בה בשכינה תחתונה, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שתהא כלולה מכל ספירות, שכל עשר ספירות נותנות בה כל אחת חלקה. ומהו חלקה, אלא כל ספירה נותנת בה עשור שלה. שכל ספירה עולה לעשר. ונתנו לו כל אחד ואחד עשור שלו נשארו הן תשע תשע. וכל אחת ואחת נשלם בה לעשר. ומפני זה מעשרים אחד מעשרה. ומפני שהיא כלולה מכולם נאמר בה אהבת כלולותיך, כלולה מהכל, ולאחר שנכללה מעליונים נאמר בה (ורדו) [וירדו] בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ, נכללת בתחתונים, ואפילו בכל קליפות הסטרא אחרא מתלבשת, לקיים בה ומלכותו בכל משלה, ובכל מה שהתלבשה נכללת (נ׳׳א נקראת) בשמו. הרי כאן אדם של עשיה ויצירה.