זהר

קסד) בתר דהרהר תשובה אדם לתתא, הדרא לבושא לגבי מוחא דאיהו אבא קרקפתא דתפלי, ואתחבר מוחא דאיהי חכמה באימא, מיד ויעש יהו״ה אלהי״ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ואינון תפלין דאינון מעור, בההוא זמנא קמת תשובה דאיהי אימא קרקפתא דתפלי עם אדם לאגנא עליה ולכסיא עליה דהוה ערום, כגוונא דאיהו כסי על מוחא עלאה, וברי, כל מאן דאנח תפלין כאלו כסי על מוחא עלאה, ובגין דא שכינתא עלאה לא זזה מניה, ורזא דמלה אם עונות תשמר י״ה אדנ״י מי יעמוד, מ״י יעמוד ודאי דאיהי אימא עלאה תשובה הא קמת באדם עלאה, ושכינתא דאיהי תפלה של יד באדם תתאה, שכינתא עלאה נחתת עם אדם, ושכינתא תתאה עם הבל, ועם כל דא מארי דדכיו דקא אתיין מנייהו, ובגין דא ותלכנה שתיהן.

תרגום

קסד) בתר דהרהר תשובה וכו׳. אחר שהרהר תשובה אדם למטה. חזר לבוש לגבי המוח שהוא אבא ראש של תפילין. והתחבר המוח שהוא חכמה באימא. מיד ויעש יי׳ אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם. והם תפלין שהם מעור. באותו זמן עמדה תשובה שהיא אימא ראש של תפילין עם אדם להגן עליו ולכסות עליו שהיה ערום, כמו שהיא מכסה על המוח העליון. ובני, כל מי שמניח תפלין כאילו מכסה על המוח העליון. ומפני זה שכינה עליונה לא זזה ממנו. וסוד הדבר, אם עונות תשמר י״ה יהו״ה מי יעמד. מ״י יעמד ודאי, שהיא אימא עליונה תשובה הרי עומדת באדם העליון, והשכינה שהיא תפלה של יד באדם התחתון. השכינה העליונה יורדת עם אדם, והשכינה התחתונה עם הבל. ועם כל זה בעלי הטהרה אשר באים מהם ומפני זה ותלכנה שתיהם.