זהר

קנה) ויאמר יהו״ה לקין אי הבל אחיך כו', אמר רבי שמעון וכי לא הוה ידע קודשא בריך הוא אן הוה הבל דשאיל ליה, והא לא אתכסי מניה מלה, כמה דאת אמר אם יסתר איש במסתרים כו', אלא ווי לון לבני נשא טפשיא אטימין לבא סתימי עינא, דעליהו אתמר עינים להם ולא יראו בנהורא דאורייתא, אלין אינון בעירן דלא מסתכלין ולא ידעין אלא בתבנא דאורייתא, דאיהי קליפה מלבר ומוץ דילה, דאתמר בהון מוץ ותבן פטורין מן המעשר. דחכימין דאורייתא מארי דרזין זרקין תבנא ומוץ דלבר, ואכלין חטה דאורייתא דאיהי מלגאו, כ״ב אתוון דאורייתא דסלקין לחושבן חט״ה.

תרגום

קנה) ויאמר יי׳ לקין אי הבל אחיך וכו׳. אמר רבי שמעון וכי לא היה יודע הקדוש ברוך הוא היכן היה הבל ששואל אותו. והרי לא מתכסה ממנו דבר, כמו שאתה אומר אם יסתר איש במסתרים כו'. אלא אוי להם לבני אדם הטפשים אטומי הלב סתומי העין, שעליהם נאמר עינים להם ולא יראו באור התורה. אלו הם בהמות, שלא מסתכלים ולא יודעים אלא בתבן התורה, שהיא קליפה מבחוץ ומוץ שלה, שנאמר בהם מוץ ותבן פטורים מן המעשר. שחכמי התורה בעלי הסודות זורקים תבן ומוץ שבחוץ, ואוכלים חטה של התורה שהיא מבפנים. כ״ב אותיות התורה שעולות לחשבון חט״ה.