זהר

קמט) ולבתר מה כתיב ואם לא תיטיב, אל תקרי ואם אלא ואם, דאיהו יתר שאת ויתר עז, לפתח חטאת רבץ, מאי רובץ, אלא כי תראה חמור שנאך רובץ כו', דאיהו לא יכיל למסבל על כתפוי חמרא דאורייתא, לא יכיל למסבל עליה עול מלכות בגלותא, וחדלת מעזוב לו, הכא אחזי לקין דעתידין למהוי ישראל בדוחקא בגלותא, עני ורוכב על חמור, דיהון כחמור משאוי על כתפוי, מעול המס בגלותא ומכובד המלאכה, ודא איהו רובץ תחת משאוי בגלותא, ובנוי דקין דהוו עתירין ותקיפין כמלכים בתוקפא סגיא, ובגין דא אמר הלא אם תטיב שאת, הלא אם תטיב למהוי שאת לעניי ישראל דאינון כבדים במשא כבד יכבדו ממני, אנא אסביל לבריך בעלמא, ומאריך עלייהו, ואם לאו, לפתח חטאת רבץ, לתרעא דגיהנם אתפתחת, לנטלא נוקמא מנך ומברך.

תרגום

קמט) ולבתר מה כתיב וכו׳. ואחר כך מה כתוב ואם לא תיטיב, אל תקרא ואם אלא ואם. שהוא יתר שאת ויתר עז. לפתח חטאת רובץ. מהו רובץ. אלא כי תראה חמור שנאך רובץ כו'. שהוא לא יכול לסבול על כתפיו חומר התורה. לא יכול לסבול עליו עול מלכות בגלות. וחדלת מעזוב לו. כאן הראה לקין שעתידים להיות ישראל בדוחק בגלות, עני ורוכב על חמור, שיהיו כחמור משא על כתפיו מעול המס בגלות ומכובד המלאכה. וזה הוא רבץ תחת משא בגלות, ובני קין שהן עשירים וחזקים במלכים בחוזק רב. ומפני זה אמר הלא אם תיטיב שאת. הלא אם תיטיב להיות שאת לעניי ישראל שהם כבדים במשא כבד יכבדו ממני. אני אסבול לבניך בעולם, ומאריך עליהם. ואם לא, לפתח חטאת רבץ. שער הגיהנם נפתח, לקחת נקמה ממך ומבנך.