זהר

קמה) ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהו״ה, מאן אתר אייתי ליה. מקץ ימים, משיורין דיליה, כגון בר נש דאיהו בסוף יומוי חזר בתיובתא, כד לא אית ליה חילא למעבד טב וביש, ובעולמוי בתוקפיה לא תב, כמה דאוקמוהו מפני שיבה תקום, ובגין דא ואל קין ואל מנחתו לא שעה, אבל הבל מבכורות צאנו אייתי ליה קרבנא משפירו דיליה, ובגין דא וישע יהו״ה אל הבל. ועוד אל קין ואל מנחתו לא שעה. בגין דקרבנא דיליה הוה מההוא אתר דאקרי ערוה. ומאי הוה פשתים, דאתמר ביה ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה.

תרגום

קמה) ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליי׳ וכו׳. מאיזה מקום הביא לו. מקץ ימים, משירים שלו. כגון בן אדם שהוא בסוף ימיו חוזר בתשובה כאשר אין לו כח לעשות טוב ורע. ובנערותו בחזקו לא שב. כמו שהעמידוהו מפני שיבה תקום. ומפני זה ואל קין ואל מנחתו לא שעה. אבל הבל מבכורות צאנו הביא לו קרבן, מיופי שלו, ומפני זה וישע יי׳ אל הבל. ועוד אל קין ואל מנחתו לא שעה, מפני שהקרבן שלו היה מאותו מקום שנקרא ערוה. ומה היה פשתים, שנאמר בו ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה.