זהר

קכט) ורזא דמלה הא אוקמוה, דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת, דאיהי קביעא בינייהו כגוונא דא, נפש איהו בקביעו דגופא, ורוחא סלקא ונחתא בגופא ומתפשטא בכל ורידי דלבא, כבר אמרנא דגלגולים אינון כגוונא דגלגלים דסלקין ונחתין בגלגול חד, כגוונא דא נפש איהי בקביעו דגופא, ורוחא נחתא וסלקא בגופא, ומתפשטא בכל ורידי דלבא דמתנענעין, הדא הוא דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, אבל נפשא קביעא בלבא, כאתתא דאיהי קביעא בביתא, הדא הוא דכתיב מושיבי עקרת הבית, ובעלה ויצא יצוא ושוב, הכי דור הולך ודור בא, דא עמודא דאמצעיתא, איהו אזיל ואתי בגלגולא, אבל שכינתא לעולם עומדת, איהי לא אזלא בגלגולא, ולא אתרכיבת באתר אחרא, ובגין דא אתמר בה, אשתך כגפן פריה, מה גפן לא קבילת הרכבה ממין אחרא מכל אילנא דעלמא , הכי שכינתא לא קבילת עליה הרכבה אחרא בעלמא אלא מבעלה.

תרגום

קכט) ורזא דמלה וכו׳. וסוד הדבר הרי העמידוהו, דור הלך ודור בא והארץ לעולם עומדת, שהיא קבועה ביניהם. כמו כן נפש היא בקביעות הגוף. ורוח עולה ויורדת בגוף, ומתפשטת בכל ורידי הלב. כבר אמרתי שגלגולים הם כמו גלגלים שעולים ויורדים בגלגול אחד. כמו כן נפש היא בקביעות הגוף, ורוח יורדת ועולה בגוף, ומתפשטת בכל ורידי הלב שמתנועעים. זה הוא שכתוב, אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. אבל הנפש קבועה בלב, כאשה שהיא קבועה בבית. זה הוא שכתוב מושיבי עקרת הבית. ובעלה ויצא יצוא ושוב, כך דור הולך ודור בא. זה עמוד האמצע, הוא הולך ובא בגלגול. אבל השכינה לעולם עומדת. היא לא הולכת בגלגול, ולא נרכבת במקום אחר. ומפני זה נאמר בה אשתך כגפן פריה. מה גפן לא מקבלת הרכבה ממין אחר מכל אילן של העולם, כך השכינה לא מקבלת עליה הרכבה אחרת בעולם אלא מבעלה.