זהר

קיא) ודא איהו שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז, וכל מאן דערב לון אתמר ביה את מקדש יהו״ה טמא וגו', דבשבת דאתפשט קודשא בריך הוא מאלין לבושין ואתלבש בלבושין דקודשא, לא צריך לקרבא קדמוהי לבושין דחול, דמוחא לא מקבל טומאה, הדא הוא דכתיב הלא כה דברי כאש נאם יהו״ה, דביה לא יכיל לאתערבא שום עירוב, אלא בלבושין דאתלבש בשבת ויום טוב יכיל לאתערבא, ובגינייהו מני למעבד הבדלה, דלתתא אית אילנא מעורב טוב ורע כלאים, ועליה אתמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, בגין דההוא מוחא דיליה בבריאה, יכיל לאתערבא עמיה קליפה, אבל מוחא דאיהו נהורא בארח אצילות לא יכיל לאתערבא עמיה שום תערובת.

תרגום

קיא) ודא איהו שדך וכו׳. וזה הוא שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז. וכל מי שמערב אותם נאמר בו את מקדש יי׳ טמא וגו'. שבשבת שמתפשט הקדוש ברוך הוא מאלו לבושים, ומתלבש בלבושי קודש, לא צריך לקרב לפניו (נ״א לפניהם) לבושי חול, שהמוח לא מקבל טומאה, זה הוא שכתוב הלוא כה דברי כאש נאם יי׳. שבו לא יכול להתערב שום עירוב, אלא בלבושים שמתלבש בשבת ויום טוב יכול להתערב, ובגללם צוה לעשות הבדלה. שלמטה יש אילן מעורב טוב ורע כלאים, ועליו נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, מפני שאותו המוח שלו בבריאה. יכול להתערב עמו קליפה. אבל המוח שהוא אור בדרך אצילות לא יכול להתערב עמו (נ״א בו) שום תערובת.