זהר

קי) ובזמנא דעשר ספירן מתלבשן באלין קליפין, אלין דידעין בקליפין עבדין אומאה בשמהן ובהויות דקודשא בריך הוא לאלין קליפין ובטלין גזרה, ועל אלין קליפין אמרו דצריך הבדלה. דקודשא בריך הוא אתלבש בהון ביומין דחול, ובשבת אתפשט מנהון ואתלבש בלבושין דקדש, ועשרה לבושין אינון דקדש, דאתמר בהון יהו״ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, בד״ד עשר, כחושבן עשר קליפות דחול, כד אתלבש בהון אתמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, בההיא קליפה דגרים בר נש לאתלבשא שם ה׳ ביה נטיל נוקמא, ובגין דא לא תשא את שם יהו״ה אלהי״ך לשוא, ובגין דא תקינו בהבדלה המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך. דלא יחבר קליפין דחול לקליפין דקדש, ולא יעביד לון תערובת.

תרגום

קי) ובזמנא דעשר ספירן וכו׳. ובזמן שעשר ספירות מתלבשות באלו קליפות, אלו שיודעים בקליפות עשים שבועה בשמות ובהויות שלקדוש ברוך הוא לאלו הקליפות ומבטלים גזרה. ועל אלו קליפות אמרו שצריך הבדלה. שהקדוש ברוך הוא מתלבש בהם בימות החול. ובשבת מתפשט מהם ומתלבש בלבושי קדש. ועשרה לבושים הם של קדש, שנאמר בהם יי׳ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, בד״ד עשר, כחשבון עשר קליפות של חול, כאשר מתלבש בהם נאמר בדר ישב מחוץ למחנה מושבו. באותה קליפה שגורם בן אדם להתלבש שם ה׳ בה נוטל נקמה, ומפני זה לא תשא את שם יי׳ אלהיך לשוא. ומפני זה תקנו בהבדלה המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך. שלא יחבר קליפות החול לקליפות הקדש, ולא יעשה אותם תערובת.