זהר

צו) והאי איהו דאתמר ביה והנה רוח סערה באה מן הצפון, דסעיר גופיה דבר נש, דאתמר ביה מצפון תפתח הרעה, ובההוא זמנא שלטין בעלמא כל רוחין ושדין ומזיקין בישין דמחבלין עלמא דאינון מלאכי חבלה, ודא דפיקו דמרעא דסליק באשא דגיהנם דאיהי מרה, ומחמם לגופיה דבר נש, וביה וימררו את חייהם, דאברין דאינון ישראל, בעבודה קשה דא כבד, דאיהו כבד על ערקין דמרה דדמא, בחמר ובלבנים דא ליחא חוורא, דאיהי כבדה על בר נש, ומינה יתון ליה כמה מרעין בישין, דאינון מים הזדונים דמתגברין על אברין דיליה.

תרגום

צו) והאי איהו דאתמר וכו׳. וזה הוא שנאמר בו והנה רוח סערה באה מן הצפון, שסוער גוף האדם. שנאמר בו מצפון תפתח הרעה. ובאותו זמן שולטים בעולם כל רוחות ושדים ומזיקים רעים שמשחיתים העולם שהם מלאכי חבלה. וזה דופק של חלי שעולה באש הגיהנם שהיא מרה, ומחמם גופו של האדם, ובו וימררו את חייהם, של אברים שהם ישראל, בעבודה קשה זה כבד, שהוא כבד על עורקי (המרה) הדם. בחמר ובלבנים זו ליחה לבנה, שהיא כבדה על בן אדם. וממנה יבואו לו כמה חלים רעים, שהם מים הזידונים שמתגברים על אברים שלו.