זהר

צה) בההוא זמנא, מה דהוה אני ישנה בגלותא, דאסתלק דפיקו דילה שלימו דילה, בההוא זמנא אתמר בשכינתא ולבי ער, לאתערותא דפורקנא, ובההוא זמנא נשיב רוחא דקודשא בה, דבזמנא דרוחא דקודשא לא נשיב רוח סערה נשיב, באודנא שמאלא דלבא, ויכיל למטעי עלמא.

תרגום

צה) בההוא זמנא וכו׳. באותו זמן, מה שהיה אני ישנה בגלות, שהסתלק דופק שלה שלימות שלה, באותו זמן נאמר בשכינה ולבי ער, להתעוררות הגאולה. ובאותו זמן נושב רוח הקודש בה, שבזמן שרוח הקודש לא נושב רוח סערה נושב באונה השמאלית של הלב, ויכול להטעות העולם.