זהר

פח) אדהכי הא סבא דסבין קא נחית, ואמר רבי רבי, הא כלה איהי בבי מרעא מרחימהא, צריך לאתערא בדפיקו דילה יתיר, דהא קול דודי דופק, קול רחימהא, דפיק לגבה בתקיפו סגי לארבע סטרין, הדא הוא דכתיב כה אמר יהו״ה מארבע רוחות באי הרוח, מסטרא דאויר קדמאה דאיהו קדמון על כלא, דפיקו דרוחא איהו לח, מסטרא דחכמה איהו קר, מסטרא דאימא איהו בחמימו סגי, בגין דאויר קדמאה נטיל בעמודא דאמצעיתא ונטיל בצדיק, וחכמה דאיהו קר נטיל בחסד ונצח, ואימא דאיהי חמימא נטילת בגבורה והוד, ומסטרא דשכינתא תתאה איהי יבש, דאיהי ארץ, דאתמר בה ויקרא אלהי״ם ליבשה ארץ, והא אינון ארבע וסלקין לעשר, כגוונא דארבע אתוון דאינון יהו״ה, דסלקין לעשר יוד הא ואו הא.

תרגום

פח) אדהכי הא סבא וכו׳. בינתים הרי זקן הזקנים ירד, ואמר, רבי רבי, הרי כלה היא בבית חלי מאהובה. צריך לעורר בדופק שלה יותר, שהרי קול דודי דופק, קול אהובה, דופק אצלה בחוזק רב לארבעה צדדים. זה הוא שכתוב כה אמר יי׳ מארבע רוחות באי הרוח. מצד האויר הראשון שהוא קדמון על הכל, דופק הרוח הוא לח. מצד החכמה הוא קר. מצד האימא הוא בחום רב. מפני שהאויר הראשון נוטל בעמוד האמצעי ונוטל בצדיק. וחכמה שהיא קרה נוטלת בחסד ונצח. ואימא שהיא חמה נוטלת בגבורה והוד. ומצד השכינה התחתונה היא יבשה. שהיא ארץ, שנאמר בה ויקרא אלקים ליבשה ארץ. והרי הם ארבע ועולים לעשר כמו ארבע אותיות שהם יהו״ה, שעולים לעשר יו״ד ה״א וא״ו ה"א.