זהר

פו) כל יביאיא מתנהגין אבתריה, כערקין דלבא דמתנהגין כלהו בתר רוחא דלבא, ומאי ניהו שמ״ה דא מש״ה, דאתמר ביה הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו', ולבתר דסלקין תרין ונחתין תרין, סלקין ארבע דפיקין לעשרה, כגוונא דא יוד הא ואו הא, באת י׳ סליק ה׳, ובאת ו׳ ה׳ תניינא, בא׳ סליק י׳, דאיהו בעשר אצבעאן דידין ובעשר אצבעאן דרגלין, כל אתוון סלקין בוא״ו דאיהו אח״ד, כחשבן אר״ץ, דאיהי שכינתא, סליקת לנקודי לחושבן זעיר דחנוך, קמץ י״ד, פתח כ׳, צרי י"ב, שבא ו׳, סגול ח״י, חלם ט׳׳ו, חרק י"א, חירק בי׳ י"ב, שרק ו', שורק עם ו׳ י״ב, לחשבן זעיר דחנוך, והאי איהו חשבן לכל נקודין לחשבן זעיר.

תרגום

פו) כל נביאיא וכו׳. כל הנביאים מתנהגים אחריו, כעורקי הלב שמתנהגים כולם אחר רוח הלב. ומה הוא שמ״ה, זה מש״ה, שנאמר בו הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו׳. ולאחר שעולים שנים ויורדים שנים. מעלים ד׳ דפקים לעשרה. כמו זה יו״ד ה״א וא״ו ה״א. באות י׳ עולה ה׳. ובאות ו׳ ה׳ שניה. בא׳ עולה י׳. שהוא בעשר אצבעות הידים ובעשר אצבעות הרגלים. כל אותיות עולות בוא״ו שהוא אח״ד, כחשבון אר״ץ, שהיא השכינה, עולה לנקודות לחשבון קטן של חנוך. קמץ י״ד, פתח כ׳, צרי י״ב, שבא ו׳, סגול ח״י, חלם ט״ו, חרק י״א, חירק בי׳ י״ב, שרק ו׳. שורק עם ו׳ י״ב (נ״א מה הוא שורק זה הוא ארץ), לחשבון קטן של חנוך, וזה הוא חשבון לכל נקודות לחשבון קטן.