זהר

עד) והבל נחית דא ה׳ תתאה דנחית לגביה ואתעבידת דבור, קריבו דכל הבלים וקלא ודבורא איהו פ״ה, דאיהו בחושבן מיל״ה, כליל כלא, איהו קריבו דאדנ״י בעמודא דאמצעיתא קרבן ליהו״ה, ודא שכינתא תתאה, ואיהי יחודא דאתוון יהו״ה בצדיק, דאיהו אות ברית, וזכאה איהו מאן דקריב אתוון אלין בצלותין, דאיהי קרבנא דקודשא בריך הוא שכינתא דיליה בפימוי, זכאה איהו מאן דמיחד לון בקריאת שמע ובצלותיה, דקריבו דלהון ודאי בעמודא דאמצעיתא יחודא דלהון בצדיק ומאן איהו דמיחד כלא ומקרב כלא עלת העלות.

תרגום

עד) והבל נחית וכו׳. והבל יורד זו ה׳ תחתונה שיורדת אצלו, ונעשית דבור, קרבת כל הבלים וקול ודבור הוא פ״ה, שהוא בחשבון מיל״ה, כולל הכל. הוא קרבת אדנ״י בעמוד האמצע, קרבן ליי׳, וזו שכינה תחתונה. והיא יחוד האותיות יהו״ה בצדיק שהוא אות ברית. וזכאי הוא מי שמקרב אותיות אלו בתפלות, שהיא קרבן הקדוש ברוך הוא השכינה שלו בפיו. זכאי הוא מי שמיחד אותן בקריאת שמע ובתפלתו. שקרבה שלהם ודאי בעמוד האמצע, יחוד שלהם בצדיק. ומי הוא שמיחד הכל ומקרב הכל, עלת העלות.