זהר

ע) כבד הוא סמא״ל הוא עשו, דלית ביה רוחא דקודשא, לא דפקין ערקין דיליה, ובגין דא לא שריא שכינתא באומין דעלמא, ובגלותא דאסתלק רוח דקודשא, דאתמר ביה ונחה עליו רוח יהו״ה וגו', לית דפיקו בלבא דאיהי שכינתא, ובגין דא אתמר בה אני ישנה ולבי ער, ולית בת קול בפומא דהוה סלקא, קלא ברוחא בתקיעה באריכו, ובשברים בתבירו, ובתרועה שלשל״ת קלא בינונית לא באריכו ולא בקצירו, בת קול איהי קול דממה דקה זעירא, קלא נמוכה בחשאי, דהא קול באשה ערוה. וכד ייתי משיחא נחית רוחא דקודשא עליה, ומיד איהי אמרת קול דודי דופק, דפיקו סליק ונחית, סליק ה׳ עלאה לגבי י׳, ונחית ה׳ תתאה לגבי ו', דאיהו קרבן ליהו״ה, קרבן עולה ויורד.

תרגום

ע) כבד הוא סמא״ל הוא עשו וכו׳. שאין בו רוח הקודש. לא דופקים עורקים שלו. ומפני זה לא שורה שכינה באומות העולם. ובגלות שנסתלקה רוח הקודש, שנאמר בו ונחה עליו רוח יי׳ וגו', אין דופק בלב שהיא השכינה. ומפני זה נאמר בה אני ישנה ולבי ער. ואין בת קול בפה, (שהיתה עולה), (נ״א שבה עולה) קול ברוח, ​בתקיעה באורך, ובשברים בשבר, ובתרועה שלשל״ת קול בינוני לא באורך ולא בקצרה. בת קול היא קול דממה דקה קטנה, קול נמוך בחשאי, שהרי קול באשה ערוה. וכאשר יבוא המשיח יורד רוח הקודש עליו, ומיד היא אומרת קול דודי דופק, דופק עולה ויורד. עולה ה׳ עליונה אצל י׳. ויורדת ה׳ תחתונה אצל ו׳. שהוא קרבן ליי׳, קרבן עולה ויורד.