זהר

סה) כתר על חכמה ובינה איהו סגולת״א חל״ם על צר״י, סגו״ל איהו נקודה תחות צר״י, חסד גבורה, תפארת לתתא, נצח הוד, יסוד באמצעיתא איהו שרק, והכי כד תפארת באמצעיתא איהו שלשלת, שב״א איהו תרין נקודין, כד אתגבר מיא על אשא או אשא על מיא, או כד אינון יסוד על מלכות, כל ספירה דא על גבי דא בכל אתר איהו שב״א, ורזא דמלה, את המאור הגדול ואת המאור הקטן, כד אינון שוין אינון הוה צר"י, את שני המאורות הגדולים, וכל נקודין אינון דבור ואתוון הבל הבלים, דתליין מן ה״ה, ואינון אתוון רברבן, ואתוון זעירן, נקודין מי׳ בת קול ודאי, קלין אינון מן ו', ואינון אתוון ונקודין, וטעמי כלילן בהו, אתוון מן ה׳ ה׳, נקודין מן י׳, טעמי מן ו׳, נקודין מתלבשן במיא בימינא, דאתמר ביה הרוצה להחכים ידרים, אתוון מתלבשין באשא בשמאלא, ועלייהו אתמר קול יהו״ה חצב להבות אש דאינון הבלים, טעמי מתלבשן באוירא באמצעיתא, וטעמי אינון מסטרא דכתר, ונקודין מסטרא דחכמה, ואתוון מסטרא דבינה, דבגינה ומתלבשין במיא אשא ורוחא, דאינון חסד גבורה תפארת, והכי מתלבשין בנצח הוד יסוד, מלכות מאנא דכלהו, כלילא מכלהו.

תרגום

סה) כתר על חכמה ובינה וכו׳. הוא סגולתא חל״ם על צר׳׳י, סגול הוא נקודה תחת צר״י. חסד גבורה, תפארת למטה. נצח הוד, יסוד באמצע היא שורק, וכך כאשר תפארת באמצע הוא שלשלת. שב״א הוא שתי נקודות. כאשר מתגבר מים על אש, או אש על מים. או כאשר הם יסוד על מלכות. כל ספירה זו על גבי זו בכל מקום היא שב״א. וסוד הדבר, את המאור הגדול ואת המאור הקטן. כאשר הם שוים (הם) היה צר״י, את שני המאורת הגדולים. וכל נקודות הן דבור ואותיות הבל הבלים, שתלויים מן ה״ה. והן אותיות גדולות, ואותיות קטנות. נקודות מי׳, בת קול ודאי, קולות הם מן ו׳, והן אותיות ונקודות, וטעמים כלולים בהם. (נ״א נקודות מתלבשות במים בימין, שנאמר הרוצה להחכים ידרים), אותיות מן ה׳ ה׳, נקודות מן י׳. טעמים מן ו׳. נקודות מתלבשות במים בימין שנאמר בו הרוצה להחכים ידרים. אותיות מתלבשות באש בשמאל, ועליהן נאמר קול יי׳ חוצב להבות אש שהן הבלים. טעמים מתלבשים באויר באמצע. וטעמים הם מצד הכתר, ונקודות מצד החכמה, ואותיות מצד הבינה. (שבשבילה) ומתלבשים במים אש ורוח. שהם חסד גבורה תפארת. וכך מתלבשים בנצח הוד יסוד. מלכות הכלי של כולם, כלולה מכולם.