זהר

נט) ו' שריא במטטרו״ן, ודא איהו רוח השכלי דאיהו אצילות, ה׳ שריא באופן, ודא נפש השכלית בארח אצילותא, דאית נשמה ורוח ונפש שכלית ולא בארח אצילות, אלא אתמר בהון גזורות, ואינון כסא ומלאך ואופן, זכאין אינון ישראל דסלקין הבלים דצלותין בהון, לגבי אתוון דקודשא בריך הוא ושכינתא עלאה ותתאה, ובג״ד יש הבל אשר נעשה על הארץ, ויש הבל דרשיעיא, דאינון הבלים דשקרא, ונטלין לון מלאכי חבלה, ונטעין בהון רקיעין וארעין דשקרא, ועלייהו אתמר הבל המה מעשה תעתועים, כאן חסר, קמו כלהו ואשתטחו קמיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא, אלא למשמע דא די).

תרגום

נט) ו׳ שריא במטטרון וכו׳. ו׳ שורה במטטרו״ן, וזה הוא רוח השכלי, שהוא אצילות. ה׳ שורה באופן, וזו נפש השכלית, בדרך אצילות. שיש נשמה ורוח ונפש שכלית ולא בדרך אצילות, אלא נאמר בהם גזורות, והם כסא ומלאך ואופן. זכאים הן ישראל שמעלים הבלי התפלות בהם, לגבי אותיות הקדוש ברוך הוא והשכינה העליונה והתחתונה. ומפני זה יש הבל אשר נעשה על הארץ. ויש הבל הרשעים, שהם הבלי השקר, ונוטלים אותם מלאכי חבלה, ונוטעים בהם רקיעים וארצות של שקר. ועליהם נאמר הבל המה מעשה תעתועים, (כאן חסר), קמו כולם והשתטחו לפניו ואמרו אילו לא באנו לעולם אלא לשמוע זה, די).