זהר

נח) ועוד הבל ה׳ לב, ה׳ אתפלג לד״ו פרצופין, ד״ו, ד׳ ארבע רגלין דכרסייא, ו', שש מעלות לכסה, זכאה איהו מאן דירית נשמתא מכרסייא יקירא, כלילא מעשר תקונין אלין, ועביד לה כרסייא ליהו״ה, דשמא דיהו״ה דאיהו בארח אצילות, לתקנא ליה כורסייא בר נש לנשמתיה, דהכי אוקמוהו קדמאין, כל הנשמות גזורות מכסא הכבוד, ותמן שריא שכינתא עלאה, ולית ה׳ בלא י', ובג״ד כי יד על כס י״ה.

תרגום

נח) ועוד הבל ה׳ לב וכו׳. ה׳ נחלקת לד״ו פרצופים. ד״ו, ד׳ ארבע רגלי הכסא, ו׳ שש מעלות לכסה. זכאי הוא מי שיורש הנשמה מכסא הכבוד, כלולה מעשרה תקונים אלו. ועושה לה כסא לה׳ של השם יהו״ה, שהוא בדרך אצילות. לתקן לו כסא בן אדם לנשמתו. שכך העמידוהו קדמונים, כל הנשמות גזורות מכסא הכבוד. ושם שורה שכינה עליונה. ואין ה׳ בלי י׳. ומפני זה כי יד על כס י״ה.