https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם תרגום מתיקון כג' עד הסוף / תקון שישים ותשעה
אות נה
זהר
נה) אמר לון רבנן עולו, עאלו אבתריה מערתא גו מערתא, עד דעאלו לחד פרדסא, והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא, והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא, והוה יתיב על כרסייא דמלכותא, ותלת מאה תלמידוי תחות כרסייא לרגלוי, והוו קראן הבל הבלים אמר קהלת, והוו קראן האי קרא זמנין בלא חושבנא, אמרו לון אינון חכימין מארי דדרא, מאי האי, וכי לית קרא אחרא בספר קהלת, מיד קם ההוא מארי קבין דהוה יתיב על כרסייא, ואחיד בידיהון, ואעיל לון לשבעה היכלין, ובכל היכלא והיכלא הוה כתיב הבל הבלים, ובהיכלא שביעאה הוה נשרא ועטרה בפומהא, ודמות יונה בההיא עטרה, והוה כתיב בעטרה כל מאן דלא ידע באלין הבלים וברזא דלהון, עליה אתמר והזר הקרב יומת, מיד אתחזרו אינון לאחורא, אמר לון ההוא בעל קבין אתון חכימין מארי דדרא, דאזלית אבתרייכו עד כען למנדע ית חכמתייכו, ובודאי לאו אתון חכימין, דודאי בהאי קרא עבידנא כל בנינא דא, וביה הוינא טס עלמא בטיסה חדא, ובזמנא בתרין ובזמנא בתלת ובזמנא בארבע, ובזמנא בחמשא, ובזמנא בשית, ובזמנא בשבע, ואנן בהאי ארעא כלהו אזלינן בעלי קבין, והאי קרא יריתנא מאבא, ואבא מאבוי, עד דרא כלהו, יהב לון ממונא סגיא ושוי לון באתרייהו כהרף עין.
תרגום
נה) אמר לון וכו׳. אמר להם, חכמים הכנסו. נכנסו אחריו מערה תוך מערה, עד שנכנסו לפרדס אחד. והיה שם אותו בעל קבים מתפשט מאותו גוף, והיה מתלבש בגוף אחר, שפניו היו מאירים כשמש, והיה יושב על כסא מלכות, ושלש מאות תלמידיו תחת הכסא לרגליו. והיו קוראים הבל הבלים אמר קהלת. והיו קוראים זה הפסוק פעמים בלי חשבון. אמרו להם אלו החכמים אדוני הדור, מה זה, וכי אין פסוק אחר בספר קהלת. מיד קם אותו בעל קבים שהיה יושב על הכסא, ואחז בידיהם, והכניס אותם לשבעה היכלות, ובכל היכל והיכל היה כתוב הבל הבלים. ובהיכל השביעי היה נשר ועטרה בפיו, ודמות יונה באותה עטרה, והיה כתוב בעטרה, כל מי שלא יודע באלו הבלים ובסוד שלהם, עליו נאמר והזר הקרב יומת, מיד חזרו הם לאחור. אמר להם אותו בעל קבים, אתם חכמים אדוני הדור, שהלכתי אחריכם עד עתה לדעת את חכמתכם, ובודאי אין אתם חכמים. שודאי בזה הפסוק עשיתי כל הבנין הזה, ובו הייתי טס העולם בטיסה אחת, ופעם בשתים, ופעם בשלש, ופעם בארבע, ופעם בחמש, ופעם בשש, ופעם בשבע. ואנחנו בזו הארץ, אנחנו כולם הולכים בעלי קבים. וזה הפסוק ירשתי מאבא, ואבא מאביו, עד הדורות כולם, נתן להם ממון רב ושם אותם במקומם כהרף עין.