זהר

נד) פתח כמלקדמין ואמר, יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו', תא חזי שמענא דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין, דהוה אזיל בארחא, אערע בתרין חכימין מארי דדרא מארי דחכמתא דאורייתא, אמר לון שלמא עלייכו רבנן, שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא, לאן אתר אזילתון, אמרו ליה לדוך פלן וערב שבת הוה, אמר לון אנא אזילנא תמן איזיל ואתקין לכו אתר בי מותביכו, אי אתון בעיתון, אמרו ליה והא אנן בסוסוון ואנת בלא רגלין, איך יתכן למהוי האי, אמר לון אף על גב דאתון רכיבין בבעירי דרהיטי סגי, ואנא חגר בלא רגלין, אי אתון בעיתו אנא אקדם לתקנא לכו שבתא, תווהו, אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט כשרביטא דככבא, עבד לון קפיצה ואשכחו גרמייהו לפום מערתא כהרף עין (ס״א, אמר לון שמא דמ״ב אתוון, דליג לון חמש מאה פרסי ברגעא חדא, אשכחו כו').

תרגום

נד) פתח כמלקדמין וכו׳. פתח כמקודם ואמר, יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו׳. בא ראה, שמעשה היה בבן אדם אחד מאלו בעלי קבים, שהיה הולך בדרך, פגש בשני חכמים אדוני הדור בעלי חכמת התורה. אמר להם, שלום עליכם חכמים, שמעתי עליהם שאתם חכמי הדור. לאיזה מקום אתם הולכים. אמרו לו למקום פלוני. וערב שבת היה. אמר להם, אני הולך שם, (אלך) ואכין לכם מקום בית מושבכם אם אתם רוצים. אמרו לו, והרי אנחנו עם סוסים ואתה בלי רגלים, איך יתכן להיות זה. אמר להם, אף על פי שאתם רוכבים על בהמות שרצות הרבה, ואני חגר בלי רגלים, אם אתם רוצים אני אקדים להכין לכם שבת. תמהו. בינתים החזירו ראשם אצלו וראו אותו שהיה רץ כשרביט של כוכב. עשה להם קפיצה ומצאו עצמם בפי מערה כהרף עין. (ס״א אמר להם שם של מ״ב אותיות, הקפיץ אותם חמש מאות פרסאות ברגע אחד, מצאו כו')