זהר

נ) וארכיב ליה עד אלף דור, כגוונא דשכינתא דאיהי סליקת לאלף דור בעשר ספירן, דבהון סליקא עשר זמנין מאה, עד דסליקת בהון לאלף דור, ומיד דאצלח אילנא בארעא נחית אילנא מלעילא, שרשוי בארעא דאיהי שכינתא, ואתרביאו תמן ענפוי עד אין סוף, ואתפשטו בה שרשוי עד אין תכלית, בההוא זמנא אתרבי אילנא כמלקדמין, הדא הוא דכתיב רבא אילנא ותקיף ורומיה מטי לשמיא, וחזותיה לסוף כל ארעא, ומניה יתזן כל בשרא, כל בני אדם דלתתא, בההוא זמנא אתרבי אילנא כמלקדמין, הדא הוא דכתיב רבא אילנא ותקיף וכו', חיות ברא אלין חיות הקדש, צפרי שמיא אלין נשמתין, ומניה יתזן כל בשרא לתתא. דבזמנא דחב אדם והוה מקצץ בנטיעות, כביכול כאלו אעקר חיון ומלאכים ושרפים ואופנים מאתריהון, ךלא הוה מאן דמקבל צלותין, דאתמר בהון כי עוף השמים יוליך את הקול, ובעל (ה)כנפים יגיד דבר, מאי יגיד דבר, בצלותין וזכוון דישראל.

תרגום

נ) וארכיב ליה עד אלף דור וכו׳. והרכיב אותו עד אלף דור. כמו השכינה שהיא עולה לאלף דור בעשר ספירות. שבהם עולה עשר פעמים מאה, עד שעולה בהם לאלף דור, ומיד שמצליח האילן בארץ יורד אילן מלמעלה, שרשיו בארץ שהיא השכינה, וגודלים שם ענפיו עד אין סוף, ומתפשטים בה שרשיו עד אין תכלית, באותו זמן גדל האילן כמקודם, זה הוא שכתוב רבא אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא [וגו׳] ומנה יתזין כל בשרא, כל בני אדם שלמטה. באותו זמן גדל האילן כמקודם. זה הוא שכתוב רבה אילנא ותקף וכו׳. חיות ברא אלו חיות הקדש. צפרי שמיא אלו נשמות. ומנה יתזין כל בשרא לתתא. שבזמן שחטא אדם והיה מקצץ בנטיעות, כביכול כאילו עקר חיות ומלאכים ושרפים ואופנים ממקומם, ולא היה מי שמקבל תפילות, שנאמר בהם כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר. מהו יגיד דבר, בתפלות וזכויות של ישראל.