זהר

מט) עד דנטע ליה בארעא דישראל, וארכיב ליה בתלת אבהן ואצלח תמן, ובגין דא הן כל אלה יפעל א״ל פעמים שלש עם גבר, מיד דאצלח תמן ואחיד תמן, אתפשטו שרשוי על ארעא דאיהי שכינתא, ואסתלקו ענפוי בכל רקיעין, ובכל מרכבין דנשמתין ומלאכיא וחיוון ושרפים ואופנים, עד דאתחזר כקדמיתא, והא אוקמוה עץ החיים מהלך ת״ק שנה, רבא אילנא ותקיף ורומיה ימטי לשמיא, וחזותיה לסוף כל ארעא, תחותוהי תטלל כל חיות ברא, ובענפוי ידורון צפרי שמיא, דאינון נשמתין קדישין, ומניה יתזן כל בשרא.

תרגום

מט) עד דנטע ליה וכו׳. עד שנטע אותו בארץ ישראל. והרכיב אותו בשלושה האבות והצליח שם. ומפני זה הן כל אלה יפעל א״ל פעמים שלש עם גבר. מיד שהצליח שם ונאחז שם, התפשטו שרשיו על הארץ שהיא השכינה. והתעלו ענפיו בכל רקיעים, ובכל מרכבות של נשמות ומלאכים וחיות ושרפים ואופנים, עד שחזר כבתחילה (ס״א עד אין סוף), והרי העמידוהו עץ החיים מהלך ת״ק שנה, רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא [וגומר], תחתוהי תטלל כל חיות ברא ובענפוהי ידורן צפרי שמיא. שהן נשמות קדושות, ומנה יתזין כל בשרא.