זהר

מד) הבל הלב, ועליה אתמר הלב רואה, ואיהו ה׳ ממשה, והלב איהו לשמאלא דאיהו אלהי״ם, הלב מבין, ואיהו סתיר בניינא ונפלת בגיניה, ובגין דא ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהי״ם, בגין דתמן הוה דחב באלהי״ם, דאיהו אלהי״ם דעובדא דבראשית, ודא איהו דחב במעשה, לבת אש ברתא דמלכא דחב ביה, ואתבייש כסי ליה בדיליה בשת, ומה דהוה שת אתחבר עמיה ב׳ ואתעביד בשת, ודא איהו יר״א בש״ת, ועוד שת בא״ת ב״ש אינון אב, ש״ת לבתר דזכה באת יו״ד, ברא שית, ואיהי יו״ד דאתמר ביה יהו״ה קנני ראשית דרכו, דאיהי עשרה דורות, ותב לה לאתרה, אתקרי בראשית, ומתמן זכה לאורייתא דאתייהיבת על ידיה.

תרגום

מד) הבל הלב, ועליה אתמר וכו׳. הבל הלב, ועליו נאמר הלב רואה. והוא ה׳ ממשה, והלב הוא לשמאל שהוא אלקים. הלב מבין. והוא סותר הבנין ונופל בגללו. ומפני זה ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים. מפני ששם היה שחטא באלקים, שהוא אלקים של מעשה בראשית. וזה הוא שחטא במעשה, לבת אש בת המלך שחטא בו, והתבייש, כיסה אותו בשלו (ס״א בכוחו) בשת. ומה שהיה שת התחבר עמו ב׳ ונעשה בשת. וזה הוא יר״א בש״ת. ועוד שת בא״ת ב״ש, הן אב. שת, לאחר שזכה באות יו״ד, בראשית. והיא יו״ד שנאמר בה יי׳ קנני ראשית דרכו. שהיא עשרה דורות, ושב לה למקומה. נקראת בראשית. ומשם זכה לתורה שניתנה על ידיו.