זהר

לו) זכאה מאן דאיערע בשעתא דאתברי משית ימי בראשית, דכל נשמתא אית לה עת וזמן בגלגולא, כמה דאמר קהלת לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, ודא שכינתא תתאה דאיהי זמן ועדן לכל ספירה וספירה, ולכל גלגולא וגלגולא, ואיהי עדן ועדנין ופלג עידן, עידן דכל עדנין שפיר, מאי ופלג עידן, אלא כגון פלג המנחה, בשמאלא אתפלגת לדינא, ובימינא לרחמי, בעמודא דאמצעיתא אשתלימת, וכד אתפליגת בימינא ושמאלא אתמר בה לאסתר מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, ואיהו כ״ח יהו״ה, פלגו דילה יד ימין, ופלגו דילה יד שמאל, ולקבל תרוייהו אדכר קהלת בה כ״ח זמנין עת.

תרגום

לו) זכאה מאן דאיערע וכו׳. זכאי מי שפגש בשעה שנבראה מששת ימי בראשית, שכל נשמה יש לה עת וזמן בגלגול, כמו שאמר קהלת לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, וזו שכינה תחתונה שהיא זמן ועת לכל ספירה וספירה, ולכל גלגול וגלגול, והיא עת ועתים וחצי עת, עת של כל עתים יפה, מהו וחצי עת, אלא כגון חצי המנחה, בשמאל נחלקת לדין, ובימין לרחמים, בעמוד האמצעי נשלמת, וכאשר נחלקת בימין ושמאל נאמר בה ​לאסתר ​[ו]מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, והיא כ״ח יהו״ה, חצי שלה יד ימין וחצי שלה יד שמאל, וכנגד שניהם הזכיר קהלת בה כ״ח פעמים עת.