זהר

כט) דאיהו שעתא דקיימא ליה זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא כמה דאוקמוה כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא אמר ליה קודשא בריך הוא אי בעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני, אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי, אמר ליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למאריה קדם דייתי לעלמא אף על גב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה, ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה עולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן, ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני, אמר ליה, והא כתיב אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע והן כל אלה יפעל א״ל וגו׳ ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף. אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו כגופו דמיא ואשתכח דאיהי חיים דיליה, הדא הוא דכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת עץ חיים היא למחזיקים בה, ואיהי פרנסה דיליה, הדא הוא דכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכו׳ ומינה בני חיי ומזוני ע"כ.

תרגום

כט) דאיהו שעתא וכו׳. (כל זה מיותר) שהיא השעה שעומדת לו. זכאי הוא מי שעומדת לו ולא דוחקת לו השעה. כמו שהעמידוהו כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו. והרי רבי פדת שהיתה דוחקת אותו השעה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אם רוצה אתה שאחריב העולם ואפשר שתפול בשעת מזונות. אמר לו, ניצוץ קדוש, כל זה מדוע. אמר לו, זה סוד גדול. שמעתי שבן אדם שבא בגלגול והתחייב לאדונו לפני שיבא לעולם, אף על פי שיעשה כמה זכויות, לא בזכותו תלוי הדבר, שהרי מזלו גרם לו. ומה שאמר אם רוצה אתה שאחריב העולם ואפשר שתפול בשעת מזונות. בודאי כך שמעתי, שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. וזה גוף האדם שנקרא עולם קטן. ומפני זה אמר אם רוצה אתה שאחריב העולם, ואביא אותו בגוף אחר ואפשר שתפול בשעת מזונות. אמר לו, והרי כתוב אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע. והן כל אלה יפעל א״ל וכו׳. ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף. אמר לו, ודאי שהתגלה כאן סוד עליון כמו שהעמידוהו בעלי המשנה אשתו כגופו דומה. ונמצא שהיא חיים שלו, זה הוא שכתוב ראה חיים עם אשה אשר אהבת. עץ חיים היא למחזיקים בה. והיא פרנסה שלו. זה הוא שכתוב ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם כו', וממנה בנים חיים ומזונות. עד כאן.